יום הכבאים הבינלאומי, שמצוין ב־4 במאי, מגיע בעיתוי טעון במיוחד: רגע אחרי גל שריפות דרמטי שהשתולל בארץ, רבים מאיתנו עוצרים להעריך את גבורת לוחמי האש – אלו שנכנסים ללהבות כדי שאנחנו נצא מהן. אבל השאלה שצריכה להישאל היא לא רק "איך נודה להם", אלא איך נוכל לדאוג שיזדקקו לנו פחות. המוסד לבטיחות ולגיהות מציג כלים חדשניים למניעת שריפות במקום העבודה – לומדה, סימולטור מציאות מדומה והנחיות מעשיות שיכולות להציל חיים עוד לפני שהאש פורצת
מאות שריפות מתרחשות בישראל מדי חודש במקומות עבודה – מחסנים, משרדים, מעבדות ומפעלים. רבות מהן אינן נובעות מהצתה מכוונת או מאלמנט חיצוני, אלא מהיעדר ידע, תקלות פשוטות או שימוש לא נכון בציוד חשמלי. המוס"ל מציין כי במקרים רבים ניתן היה למנוע את השריפה באמצעות הכשרה בסיסית, אמצעי מיגון מתאימים ותחזוקה שוטפת.
כדי לעצור שריפה, צריך להבין איך היא מתחילה. כל אש דורשת שלושה מרכיבים: חום, חמצן וחומר בעירה. זהו "משולש האש" הקלאסי. אם מסירים אחד מהם – הבעירה נפסקת.
לכך מתווסף גם מרכיב רביעי: רציפות התהליך. שריפה לא תמיד מתחילה באירוע דרמטי. לעיתים היא נבנית לאיטה, ללא שליטה, עד שהיא הופכת למלכודת. הדרכות הבטיחות של המוס"ל מדגישות את ההבנה הפשוטה הזו – ומשם גוזרות פעולות מונעות, הכרה של ציוד כיבוי והכשרה לעובדים.
לא כל מטפה מתאים לכל אש – וזה ההבדל בין פעולה נכונה לבין התלקחות חמורה:
כדי להנגיש את הידע הזה, המוס"ל מציע שני כלים חדשניים:
החוק מחייב כל מחזיק במקום עבודה לבצע לפחות הדרכה אחת לשנה בנושא בטיחות אש. אבל הרבה לפני החוק – מדובר באחריות מוסרית.
"אין טעם להרכיב עוד מטפה אם אף אחד לא יודע להפעיל אותו," מסכם ד"ר וינקלר. "תשאלו את עצמכם – אם עכשיו מישהו רואה עשן, האם הוא יידע מה לעשות? אם לא – כנראה שהגיע הזמן לפעול."
ביום הכבאים – בואו ניתן להם מתנה אמיתית: פחות עבודה, פחות סיכון, ויותר שותפים שמבינים מה האחריות שלהם. לא רק בתיאוריה – אלא גם ברגע האמת.
התרעות פיקוד העורף