בריטניה מתאסלמת: "נמאס לנו מהכפייה מהדתית"

בריטניה של 2025 ניצבת בפני שורת משברים המערערים את יציבותה החברתית והפוליטית. חיבור מדאיג של סוגיות ביטחון, הגירה ופוליטיקה יוצר מתחים הולכים וגוברים, כפי שניתן לראות באירועים האחרונים.

ממשלת הלייבור מחזקת את חוקי פשעי השנאה, כולל רישום של תקריות שאינן פליליות אך נחשבות לשנאה אנטי-מוסלמית או אנטישמית. המבקרים טוענים שהמהלך עלול לפגוע בחופש הביטוי ולהוביל לרישום מיותר של תקריות שאינן מצדיקות התערבות משטרתית.

השיטה פשוטה: שליח חוקי משכיר את פרטי הגישה שלו לאפליקציות כמו Deliveroo, Uber Eats וחברות דומות, והמהגר הלא-חוקי מבצע את המשלוחים במקומו. שכרם מגיע עד ל-500 ליש"ט בשבוע, כאשר הכסף מועבר למשפחותיהם במדינות המוצא ולמבריחים שמימנו את המסע לבריטניה.

רבים מהמועמדים הללו נתמכים על ידי ארגון-גג בשם "הקול המוסלמי", הכולל 24 תנועות ועמותות. דרישותיהם כוללות שינוי במדיניות החוץ מול ישראל, חקיקה נגד "אסלאמופוביה", שינוי כללי רגולציה בתקשורת, וסדר יום דתי במערכת החינוך.

בעשרות מחוזות, מפלגת הלייבור איבדה נתח משמעותי מקולותיה - בחלק מהמקרים, מדובר בירידה של יותר מ-30%. ב-37 אזורים בבריטניה שיעור המוסלמים באוכלוסייה הוא מעל 20%, ובעוד 73 מחוזות – בין 10 ל-20 אחוז.

זו כבר לא תחזית אלא קביעת עובדה שלבריטניה יש פוליטיקה כיתתית. זו אינה כל כך פוליטיקה של זהויות אלא פוליטיקה תיאוקרטית. זו אינה התפתחות אורגנית בעקבות מלחמת בעזה, כפי שנטען בנרטיב של אנגליה לרוב, אלא מהלך מתוכנן היטב ומתואם להכניס פוליטיקה איסלאמית למיינסטרים.

המלחמה של ישראל בעזה העניקה לכך אנרגיה ופריצת דרך, אך הסיפור האמיתי הוא יצירת "הקול המוסלמי". ל"קול המוסלמי" יש סדר יום מדיני ארוך, שבו ישראל ועזה הם רק חלק אחד. אחרים, כוללים אימוץ חוקי של הגדרה חדשה לאיסלאמופוביה ולפשע שנאה, הובלת רפורמה חדשה בכל הנוגע להפרדה מגדרית, שינוי מהותי בכל הנוגע לדת וכן הלאה.

יוסוף הביע ביקורת חריפה על מערכת החינוך: "נעשה כאן תהליך שיטתי של פגיעה במורל [הבריטי], במיוחד בקרב צעירים. מלמדים אותם – בכוונה – לשנוא את המדינה שלהם. לגרום להם להתבייש עמוקות בהיסטוריה של בריטניה". מפלגתו מתחייבת להכניס "תוכנית פטריוטית" לתוכנית הלימודים ולהוציא תכנים של "אידיאולוגיה טרנסג'נדרית" מהכיתות.

בריטניה של 2025 ניצבת בפני אתגרים מורכבים, כאשר קווי התפר בין ביטחון, הגירה ופוליטיקה הולכים ומיטשטשים. השאלות העמוקות על זהות, ערכים ודמוקרטיה צפויות להמשיך ולעצב את העתיד הפוליטי של המדינה בשנים הקרובות.