בריטניה של 2025 ניצבת בפני שורת משברים המערערים את יציבותה החברתית והפוליטית. חיבור מדאיג של סוגיות ביטחון, הגירה ופוליטיקה יוצר מתחים הולכים וגוברים, כפי שניתן לראות באירועים האחרונים.

מאבקי חופש הביטוי והגדרת פשעי שנאה
אירוע שתועד לאחרונה הציג שוטר בריטי מזהיר אדם כי הבקשה "דבר באנגלית" עלולה להיחשב לפשע שנאה. בסרטון נשמע השוטר אומר: "אתה לכאורה אמרת 'דבר באנגלית', או מילים בעלות אותה משמעות... פוטנציאלית, מישהו יכול לתפוס זאת כפשע שנאה". האיש טען כי הוא חירש חלקית וביקש רק מאדם אחר לדבר "בבירור".

התקרית, שהתרחשה בעיירה ויסבך, עוררה תגובות נזעמות ברשתות החברתיות. משתמשת ברשת X, ליז צ'רצ'יל, כתבה: "דיסטופי. תארו לעצמכם שאתם נחקרים על ידי משטרת בריטניה על שאמרתם 'דבר באנגלית'". מנגד, משתמש בשם ריצ'רד סיפטון הגיב: "האם מישהו יכול לתת לי דוגמה מתי תבקש מזר 'לדבר באנגלית' ברחוב בלי שזה יהיה גזעני או מלא שנאה?", משטרת קיימברידג'שייר הודיעה כי האירוע נבע ממחלוקת על קמפיין פוליטי, וכי "לא נמצאו עבירות פליליות ודברי ייעוץ ניתנו לשני הצדדים".

ממשלת הלייבור מחזקת את חוקי פשעי השנאה, כולל רישום של תקריות שאינן פליליות אך נחשבות לשנאה אנטי-מוסלמית או אנטישמית. המבקרים טוענים שהמהלך עלול לפגוע בחופש הביטוי ולהוביל לרישום מיותר של תקריות שאינן מצדיקות התערבות משטרתית.

איומי טרור וחתרנות איראנית
בשבוע האחרון נעצרו שבעה אזרחים איראנים על ידי יחידות לוחמה בטרור במספר ערים ברחבי בריטניה, בהן לונדון, מנצ'סטר וסווינדון. לפי הודעת משטרת לונדון, חלק מהעצורים חשודים בהכנות לפיגוע במבנה אזרחי. במקביל, נעצרו שלושה איראנים נוספים בחשד לפעילות הקשורה לביטחון אנגליה.

לפי הערכות המודיעין של שירות MI5, מאז 2022 סוכלו לפחות 20 ניסיונות חיסול, חטיפה או ריגול מצד שליחי איראן על אדמת בריטניה. ראש יחידת לוחמה בטרור באנגליה, מאט ג'וקס, התריע באוגוסט כי חלה עלייה של פי ארבעה במספר הפעולות מצד מדינות עוינות, ובראשן איראן.

בתגובה, הודיע השר לביטחון פנים, דן ג'רוויס, על הכנסת כלל זרועות המשטר האיראני, לרבות משמרות המהפכה, לרישום ברמת האיום הגבוהה ביותר במסגרת "רישום השפעה זרה". צעד זה מאפשר עיקול נכסים, מגבלות על פעילות דיפלומטית והגברת המעקב. בנוסף, מונה ג'ונתן הול לבחון עדכון החוק כך שיכלול ארגונים ומוסדות של מדינות עוינות ברשימת הטרור.

משבר ההגירה ותעסוקה בלתי חוקית
תחקיר הטלגרף הבריטי חשף רשת מאורגנת של תעסוקה בלתי חוקית של מהגרים, רבים מהם מבקשי מקלט, הפועלים כשליחים באפליקציות מזון. רבים מהמהגרים מתגוררים במלונות הממומנים על ידי המדינה, ולמרות שאין להם אישור חוקי לעבוד בבריטניה, הם משתלבים בענף המשלוחים באמצעות שיטה מתוחכמת.

השיטה פשוטה: שליח חוקי משכיר את פרטי הגישה שלו לאפליקציות כמו Deliveroo, Uber Eats וחברות דומות, והמהגר הלא-חוקי מבצע את המשלוחים במקומו. שכרם מגיע עד ל-500 ליש"ט בשבוע, כאשר הכסף מועבר למשפחותיהם במדינות המוצא ולמבריחים שמימנו את המסע לבריטניה.

בתגובה לגילויים, הודיעה השרה הבריטית להגנת הגבולות ומבקשי המקלט, אנג'לה איגל, על אכיפה מוגברת עם קנסות של עד 60,000 ליש"ט למעסיק ואף עונשי מאסר. חברות המשלוחים טוענות כי הן מבצעות בדיקות זהות וזיהוי פנים, אך התחקיר מצביע על פרצות משמעותיות בשיטה.

פוליטיקה דתית-מגזרית ושינויים דמוגרפיים
הבחירות המקומיות בבריטניה ממאי האחרון חשפו תופעה חדשה: מועמדים מוסלמים עצמאיים המריצים קמפיינים דתיים גלויים. מהין קמרן נבחרה בבורנלי עם קריאה לקידום אזורים מופרדים מגדרית, ואוסמאן אריף התפטר ממפלגת הלייבור על רקע המלחמה בעזה ונבחר כעצמאי.

רבים מהמועמדים הללו נתמכים על ידי ארגון-גג בשם "הקול המוסלמי", הכולל 24 תנועות ועמותות. דרישותיהם כוללות שינוי במדיניות החוץ מול ישראל, חקיקה נגד "אסלאמופוביה", שינוי כללי רגולציה בתקשורת, וסדר יום דתי במערכת החינוך.

בעשרות מחוזות, מפלגת הלייבור איבדה נתח משמעותי מקולותיה - בחלק מהמקרים, מדובר בירידה של יותר מ-30%. ב-37 אזורים בבריטניה שיעור המוסלמים באוכלוסייה הוא מעל 20%, ובעוד 73 מחוזות – בין 10 ל-20 אחוז.

בברנלי סנטרל איסט, למשל, מאהין קמראן זכתה עם 38 אחוזים מהקולות, מנצחת את הרפורמה עם 30 אחוזים. הלייבור הגיע למקום השלישי עם רק 14 אחוזים - ירידה מ-49 אחוזים ב-2021. גב' קמראן אומרת שהיא רוצה "אזורים מופרדים" כדי למנוע "ערבוב חופשי" בין גברים ונשים. היא מצטרפת למועצת מחוז לנקשייר לעמיתה העצמאי עוסמאן עאריף מברנלי צפון-מזרח, שעזב את הלייבור בגלל המלחמה בעזה.

אזהר עלי, שהודח כמועמד הלייבור בבחירות הביניים ברוצ'דייל בשנה שעברה, זכה בפנדל. עלי הוסר על ידי הלייבור לאחר שהוקלט רומז על "רבעים יהודיים מסוימים" בתקשורת ואמר שישראל "אפשרה" לטבח חמאס ב-7 באוקטובר להתרחש כדי להצדיק מלחמה בעזה.

זו כבר לא תחזית אלא קביעת עובדה שלבריטניה יש פוליטיקה כיתתית. זו אינה כל כך פוליטיקה של זהויות אלא פוליטיקה תיאוקרטית. זו אינה התפתחות אורגנית בעקבות מלחמת בעזה, כפי שנטען בנרטיב של אנגליה לרוב, אלא מהלך מתוכנן היטב ומתואם להכניס פוליטיקה איסלאמית למיינסטרים.

המלחמה של ישראל בעזה העניקה לכך אנרגיה ופריצת דרך, אך הסיפור האמיתי הוא יצירת "הקול המוסלמי". ל"קול המוסלמי" יש סדר יום מדיני ארוך, שבו ישראל ועזה הם רק חלק אחד. אחרים, כוללים אימוץ חוקי של הגדרה חדשה לאיסלאמופוביה ולפשע שנאה, הובלת רפורמה חדשה בכל הנוגע להפרדה מגדרית, שינוי מהותי בכל הנוגע לדת וכן הלאה.

תגובת-נגד פוליטית וקריאות לשינוי
מפלגת Reform-UK, בהנהגתו של נייג'ל פראג', מציבה אלטרנטיבה ימנית לתהליכים אלה. יו"ר המפלגה, זיא יוסוף, הזהיר בראיון לטיימס כי מדובר ב"מצב חירום לאומי" וכי ממשלה בראשות מפלגתו תפעל "להחזיר את הסדר".

יוסוף הביע ביקורת חריפה על מערכת החינוך: "נעשה כאן תהליך שיטתי של פגיעה במורל [הבריטי], במיוחד בקרב צעירים. מלמדים אותם – בכוונה – לשנוא את המדינה שלהם. לגרום להם להתבייש עמוקות בהיסטוריה של בריטניה". מפלגתו מתחייבת להכניס "תוכנית פטריוטית" לתוכנית הלימודים ולהוציא תכנים של "אידיאולוגיה טרנסג'נדרית" מהכיתות.

על אף היותם מתנגדים לרוחות כיום באנגליה, המפלגה סופגת לא מעט ביקורת. בעיקר בגלל שאנשיה מורכבת מאנשים שמזכירים קצת את הפוליטיקאים שלנו. בפגישה בעירייה ספולדינג, לינקולנשייר, שבה נכחה גם המועמדת לראשות העיר אנדריאה ג'נקינס, פעיל אחד הציע להכניס מהגרים ל"מחנות ריכוז". השורה הצנועה של חברי המועצה הנוכחיים כוללת גם מספר אנשים שננזפו על שיתוף תוכן ימני קיצוני ברשת.

בעיר דונקסטר, מועמד מקומי של הרפורם, הווארד רימר, פרסם בפייסבוק ב-2020 כי זרים מגיעים "ממדינות חרא ורוצים כל מה שבנינו, אבל לא אותנו ואת התרבות שלנו". מועמד שלישי מדונקסטר, מארק ברודהרסט, פרסם בשנה שעברה תמונה של היטלר, מלווה במילים: "אם הייתי בוחר מוסלמים הייתי אגדה מזוינת". הפוסט הזה אינו נגיש יותר לציבור. 

בריטניה של 2025 ניצבת בפני אתגרים מורכבים, כאשר קווי התפר בין ביטחון, הגירה ופוליטיקה הולכים ומיטשטשים. השאלות העמוקות על זהות, ערכים ודמוקרטיה צפויות להמשיך ולעצב את העתיד הפוליטי של המדינה בשנים הקרובות.