מספר המוסלמים בהולנד עשוי לגדול ממיליון איש כיום לפוטנציאל של 4 מיליון עד שנת 2050, לפי יאן לאטן, מומחה הולנדי לדמוגרפיה. בהנחה שההגירה תמשיך בקצב הנוכחי, להולנד תהיה אוכלוסייה כוללת של כ-20 מיליון תושבים תוך 25 שנים, כאשר 3 עד 4 מיליון מהם יהיו מוסלמים. משמעות הדבר היא שכ-20% מאזרחי המדינה יהיו מוסלמים, בהשוואה ל-6% כיום.
לא מעט אנשים בהולנד מביעים חשש שצעירים מוסלמים הופכים יותר קיצוניים, דבר המשתקף בבחירת הלבוש שלהם, בבתי הספר בהם הם לומדים ובאפליקציות ההיכרויות בהן הם משתמשים. רבים מזהירים שאורח החיים של המוסלמים עלול להוביל להתפתחות של חברות מקבילות בהולנד.
בפברואר 2025, שלושה דוברים אסלאמיים זרים שהיו אמורים לנאום באירוע באוטרכט נאסרה כניסתם להולנד. ההחלטה התקבלה על ידי השרה מרג'ולין פאבר (הגירה ומקלט) לאחר התייעצות עם השר ואן וויל (משפטים וביטחון).
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הסירוב נומק בהצהרות פוגעניות שהדוברים השמיעו בעבר כלפי נשים והומוסקסואלים. נטען גם כי הם זלזלו ביחסי מין עם קטינים ואחד הדוברים אף הכחיש את מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023. לדברי השרהפאבר: "זה בלתי מקובל שדוברים אסלאמיים רוצים לנצל לרעה את החופש שלנו על ידי נאומי שנאה. הולנד חייבת להיות איתנה בדיכוי שנאה, תוקפנות ואלימות".
דו"ח מסוכנות האיחוד האירופי לזכויות יסוד חושף כי האפליה נגד מוסלמים בהולנד נמצאת בעלייה. כ-50 אחוזים מהמוסלמים ההולנדים חוו אפליה בשנה האחרונה, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע האירופי העומד על 38 אחוזים. דווח גם על עלייה באנטישמיות בהולנד, במיוחד לאחר עימותים במזרח התיכון, מה שגרם לדאגה בקרב קהילות מיעוטים נוספות במדינה.
לא נשכח גם את ההתפרעויות נגד ישראלים בנובמבר 2024. לפני ואחרי משחק הליגה האירופית בין מכבי תל אביב לאייאקס אמסטרדם, התרחשו אירועים אלימים שבהם הותקפו אוהדים ישראלים על ידי קבוצות פרו-פלסטיניות מוסלמיות. המתקפות כללו תקיפות פיזיות, השפלות ואיומים.
כתוצאה מהאירועים, לפחות חמישה אנשים אושפזו, ויותר מ-60 נעצרו. המקרה עורר גינויים בינלאומיים, כולל מהנהגת הולנד, ישראל וארצות הברית, והובילו לדיונים על עליית האנטישמיות באירופה. מאוחר יותר, חמישה גברים הורשעו ונידונו לעונשי מאסר של עד שישה חודשים בגין מעורבותם באלימות.
לאחר ניצחונו בבחירות בנובמבר 2023, הקים חירט וילדרס קואליציה עם מפלגות ימין נוספות, אך נאלץ להתפטר ביולי 2024 בשל התנגדות פנימית למדיניותו הקיצונית. הקואליציה החדשה, בראשות דיק שוף, כללה את מפלגת הימין "חופש" (PVV) לצד מפלגות ימין מרכזי. הקואליציה המשיכה לקדם מדיניות להגבלת ההגירה, הקטנת הסיוע לפליטים וצמצום ההשתתפות בהסכמים האירופיים בנושאי מקלט.
וילדרס, ידוע בביקורתו הגלויה על האסלאם, לעתים תוך ערבוב הדת עם קיצוניות. הוא השמיע הצהרות רבות המציגות את האסלאם כלא תואם לערכים מערביים ותמך במה שהוא מכנה "דה-אסלאמיזציה" של הולנד. הוא קרא להוציא את הקוראן מחוץ לחוק ולאסור בהולנד את פעילותם של מסגדים, שלהם "מקדשים נאציים".
בזמן כהונתו הקצר, וילדרס קידם מדיניות המכוונת ספציפית כלפי קהילות מוסלמיות, כגון איסור הקוראן, סגירת מסגדים והפסקת ההגירה ממדינות מוסלמיות. הצעות אלה, אם ייושמו, ישפיעו ישירות על האוכלוסייה המוסלמית בהולנד. למרות שוילדרס ויתר על תפקיד ראש הממשלה, מדיניות ההגירה והיחס למוסלמים בהולנד נותרו מחמירים, והמתחים הפוליטיים והחברתיים סביב נושאים אלו ממשיכים להתקיים בחברה ההולנדית.
הממשלה החדשה המשיכה במדיניות נוקשה כלפי ההגירה, שכללה הגבלות על איחוד משפחות, החמרת תנאי אשרות, והכרזה על אזורים בסוריה כ"בטוחים" כדי לדחות בקשות מקלט מאנשים מאזורי מלחמה. צעדים אלה עוררו התנגדות מצד ארגוני פליטים ועיריות, שטענו כי הם אינם פותרים את הבעיות הבסיסיות של מערכת המקלט.
בנוסף, הממשלה ביקשה חריגה מחוקי האיחוד האירופי בנוגע למקלט, כדי לאפשר מדיניות הגירה עצמאית. בקשה זו צפויה להיתקל בהתנגדות באיחוד האירופי, שכן שינויים כאלה דורשים תיקונים באמנות.
בנובמבר 2024, התפטרה סגנית שר האוצר נורה אחאחבר, ממוצא מרוקאי, במחאה על התבטאויות גזעניות מצד עמיתיה בממשלה. היא ציינה כי האווירה הפוליטית הפכה לבלתי נסבלת עבורה. אירוע זה הדגיש את המתח הגובר בממשלה ובחברה ההולנדית בנוגע ליחס למוסלמים ולמהגרים.
במקביל לעמדותיו הנוקשות כלפי האסלאם, וילדרס מציג תמיכה חזקה במדינת ישראל. הוא אף הצהיר בעבר כי ירדן היא למעשה המדינה הפלסטינית, וטען שאם שמה ישונה ל"פלסטין", הדבר יסיים את הסכסוך במזרח התיכון ויספק לפלסטינים מדינה. לפי כתבת פרופיל מ-CNN משנת 2017, עמדותיו נגד האסלאם התגבשו כנראה בעקבות מסעותיו במזרח התיכון בתחילת שנות ה-80, כשביקר בסוריה, איראן ומצרים, והתנדב במושב תומר בישראל שם עבד בחקלאות. וילדרס עצמו ציין: "ביקרתי במדינות רבות במזרח התיכון... אבל בשום מקום לא הרגשתי רגש הזדהות מיוחד כמו בישראל". הוא אף הגדיל ואמר: "כולנו ישראל – ישראל היא הקו הראשון של המערב בהגנה עלינו מפני האיסלאם".
הקהילה המוסלמית בהולנד הביעה חשש מהתפתחויות אלה. מנהיגים מוסלמים ציינו כי המדיניות החדשה עלולה להוביל להדרה ולפגיעה בזכויותיהם, וחלקם אף טענו כי ישנה עלייה באיסלאמופוביה ובתחושת ניכור. למרות החששות, חלק מהמוסלמים הביעו תמיכה בוילדרס, בעיקר בשל עמדותיו הכלכליות והבטחותיו לטפל בבעיות כמו מחסור בדיור.
המתחים סביב האוכלוסייה המוסלמית אינם ייחודיים להולנד, אלא משקפים מגמה רחבה יותר הניכרת ברחבי אירופה, עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין המתנגדות להגירה במדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה.
מול האתגר הדמוגרפי והחברתי, הולנד בולטת בגישתה הנחרצת בהצבת גבולות ברורים, הן בהיבט מדיניות ההגירה המחמירה והן בטיפול במוסלמים קיצוניים. אף שהמדיניות מעוררת ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים באיחוד האירופי, היא זוכה לתמיכה בציבור ההולנדי הרחב, שמודאג מהשלכות עתידיות של שינויים דמוגרפיים משמעותיים ומהתחזקות האיסלאם באירופה.