היא המשיכה לתאר את המצב המורכב שנוצר: "הבעיה היא שהוא עכשיו חושב שאנחנו חוזרים יחד. הוא שולח לי הודעות ללא הרף, ואומר לי 'כמה מושלם זה הרגיש'". הפונה הודתה בכנות: "בעוד שאני מודה שהיה נהדר להיות איתו שוב, זה בהחלט היה אירוע חד-פעמי".
היא הדגישה: "הגרוש שלי הוא בהחלט לא בחור רע, והוא תמיד היה אבא נהדר, אבל נפרדנו מסיבה כלשהי ואני הייתי באמת מאושרת יותר אחרי הגירושין שלנו". לבסוף שאלה בדאגה: "איך אני מסבירה לו את זה?"
"הו, בחורה. את הולכת לגיהינום", דניז פתחה את תשובתה בנחרצות, לא מנסה לעטוף את האמת במילים יפות. "לנצל גבר באבל שעדיין משתוקק אלייך זה קארמה רעה, רעה מאוד", היא הבהירה את חומרת המעשה, מציגה את ההשלכות המוסריות.
"תראי, אני מבינה. האין משהו קצת סקסי בגבר חזק, מהורהר שנפרד מאביו, רק כדי למצוא נחמה בזרועותיה של האישה שמעולם לא באמת הפסיק לאהוב?"
"וואו, זה נשמע כמו עלילה של רומן רומנטי. אבל זה החיים האמיתיים", היא העמידה את הפונה מול המציאות, מפרידה בין פנטזיה למציאות.
"ואת לא היית צריכה לעשות את זה, פשוט וברור. אל תאשימי את הוויסקי. היית צריכה לשים את הרגשות שלו לפני החרמנות שלך". דניז קראה לאחריות, מסרבת לקבל תירוצים למעשה.
"זה דבר אחד לומר 'אופס, נפלתי על הפין של הגרוש שלי!' אחרי שנתקלת בו בערב בילוי. אבל בהלוויה של אביו כשהוא בשיא הפגיעות שלו? סליחה, את הרעה כאן", מדגישה את הנסיבות המחמירות.
דניז הציעה רגע של חשבון נפש, מעודדת התבוננות פנימית, "אז, העצה הראשונה שלי? קחי צעד אחורה והסתכלי על עצמך היטב. כי במכתב שלך, לא זיהיתי אפילו גרם אחד של לקיחת אחריות",
"אז, התנצלי בפניו - בכנות. ספרי לו שלעולם לא היית צריכה לשכב איתו ולתת לו תקווה שווא לפיוס. ואז תני לו הרבה מרחב. הוא מתאבל על אביו - ועכשיו פשוט נתת לו משהו נוסף להתאבל עליו: מערכת היחסים שהוא חשב שהוא עומד לחדש איתך", דניז סיכמה את הפגיעה הכפולה, מאירה את ההשלכות הרגשיות של המעשה על הגרוש האבל.