"חופש אינו רק תיאוריה. זוהי הזכות לנשום. זוהי הזכות להתלבש ולהתפשט, לישון בלי שמישהו מצלם את גופך העירום", אמרה חברת הקונגרס במהלך הדיון. בנאומה המרגש, הוסיפה מייס: "המייסדים כתבו את החירות על קלף, אך מצלמות נסתרות מוחקות אותה בפיקסלים. אני מדברת לא רק כמחוקקת, אלא כניצולה".
מאחורי מייס במהלך עדותה היו לוחות כרזה עם תמונות סטילס בשחור-לבן שנלקחו ממצלמת אבטחה שהותקנה בסלון ביתה, אותן תמונות הציגו דמות מטושטשת בעירום. מייס טענה שהיא הדמות, אותה הקיפה בצהוב בתמונות שהוצגו.
"מאחוריי יש צילום מסך מאחד הסרטונים שמצאתי של עצמי. המעגל הצהוב, צללית העירום שלי, הוא גופי העירום", היא טענה בפני הוועדה. "לא ידעתי שצולמתי. לא נתתי את הסכמתי. לא נתתי את רשותי".
בריאנט טען כי הטעות היחידה שלו הייתה "לאהוב ולבטוח במישהי שלאחר מכן ניצלה את מערכת היחסים כנשק", לטענת ארוסה לשעבר, מייס משתמשת בתפקידה הרשמי בקונגרס כדי לשקר, מאחר והחוקה מעניקה לה חסינות מפני תביעות משפטיות על דברים שהיא אומרת במסגרת עבודתה כמחוקקת. כך היא יכולה להאשים אותו מבלי לחשוש מתביעת דיבה או השלכות משפטיות אחרות.
"אם היא הייתה מאמינה שהתמונות אמיתיות והיו ראיות שתומכות בהאשמותיה, היא הייתה אומרת אותן מחוץ לאולם - הרחק מתפקידה הציבורי וההגנות ומנסה לעמוד נגד בערוצים משפטיים אחרים", טען בריאנט. "היא לא עשתה את זה, כי היא לא יכולה".
מייס טענה שגילתה ראיות לאונס, מציצנות והתעללות מינית אחרת באוסף של יותר מ-10,000 סרטונים ותמונות שמצאה בטלפון של ארוסה לשעבר. בעקבות ההאשמות החמורות החמורות, מחלקת אכיפת החוק של מדינת דרום קרוליינה פתחה בחקירה נגד בריאנט, שטוען כי הוא "משתף פעולה באופן מלא" עם החקירה המתנהלת.