בעולם בו החוק נחשב כעליון והחובה של כולנו, מפתיע לגלות שיש גם חוקים לא הוגנים או משונים (סתם, רוב החוקים הם כאלה). אבל לא רק בישראל קיימים חוקים הזויים שיכולים להפתיע כל אחד, אלא בכל רחבי העולם המחוקקים הולכים קצת רחוק מידי. אספנו לכם כמה חוקים הזויים שיגרמו לכם להרגיש כאילו המדינה הקטנה שלנו היא הכי נורמלית:
מיתוס הורדת המים אחרי 22:00: בניגוד למיתוס הרווח, אין חוק פדרלי בשוויץ האוסר על הורדת מים בשירותים לאחר השעה 22:00. עם זאת, קיימות תקנות שקט מקומיות (Ruhezeiten) בין 22:00 ל-6:00, ובחלק מהבניינים הישנים עם קירות דקים, ישנן תקנות פנימיות המגבילות רעש בשעות אלו. למרות זאת, אין איסור חוקי על שימוש בשירותים בלילה, והנושא נתון לפרשנות ולהסכמות בין הדיירים.
אממה, בשווייץ יש חוק משונה אחר: חובה לאמץ שרקנים בזוגות בלבד: שרקנים נחשבים לחיות חברתיות, והחוק מחייב להחזיקם בזוגות או בקבוצות. החזקת שרקן בודד נחשבת להתעללות בבעלי חיים. למקרה ששרקן אחד נפטר, קיימות שירותים להשכרת שרקנים כדי למנוע בדידות מהשרקן הנותר.
ביפן, החוק מחייב מדידת היקף המותניים של אזרחים בגילאי 40–74. אם ההיקף חורג מהמותר (85 ס"מ לגברים, 90 ס"מ לנשים), האדם מחויב לעבור ייעוץ תזונתי. החוק שנקרא "מטאבו", נכנס לתוקפו בשנת 2008, נועד להילחם בתסמונת המטבולית, מצב רפואי הכולל שילוב של השמנת יתר בטנית, לחץ דם גבוה, רמות סוכר וכולסטרול גבוהות, כל אלה מגבירים את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת. החוק מחייב את כל האזרחים בגילאי 40 עד 74 לעבור בדיקה שנתית למדידת היקף המותניים. הגבולות שנקבעו הם 85 ס"מ לגברים ו-90 ס"מ לנשים.
אם אדם חורג מההיקפים המותרים, הוא מחויב להשתתף בתוכנית ייעוץ תזונתי, הכוללת מפגשים אישיים, מעקב טלפוני ותמיכה. החוק מטיל אחריות גם על המעסיקים והרשויות המקומיות, המחויבים להבטיח השתתפות של לפחות 65% מהעובדים בבדיקות השנתיות, עם יעד להפחתת שיעור האנשים עם תסמונת מטבולית ב-25% תוך שבע שנים. אי עמידה ביעדים אלו עלולה להוביל לקנסות משמעותיים למעסיקים.
החוק עורר ביקורת, בעיקר בשל טענות כי הקריטריונים שנקבעו אינם מבוססים על נתונים מדעיים מספקים, וכי הם עלולים להוביל לתיוג חברתי של אנשים בריאים כ"חולים".
לא רק אצלנו סובלים מחוקים נגד אלכוהול. אם חשבתם שלאסור על מכירת אלכוהול בין 23:00-06:00 זה קיצוני, אז חכו שתשמעו מה קורה בנורווגיה. מכירת אלכוהול מעל 4.75% מותרת רק בחנויות ממשלתיות. כן כן, בנורווגיה, חנויות פרטיות רשאיות למכור משקאות אלכוהוליים עד 4.75% בלבד. גם המכירות הללו מוגבלות לשעות מסוימות: בימי חול עד השעה 20:00 ובימי שבת עד 18:00, כאשר בימי ראשון ובחגים אין מכירת אלכוהול בכלל.
משקאות עם אחוז אלכוהול גבוה יותר נמכרים אך ורק ברשת ממשלתית בשם "Vinmonopolet". החנויות פועלות בשעות מוגבלות: בימי חול עד השעה 18:00 ובימי שבת עד 16:00, ואינן פתוחות בימי ראשון ובחגים. החוק נועד להגביל צריכת אלכוהול ולהבטיח מכירה אחראית.
אם האלכוהול לא היה מספיק, אז דעו שיש מקומות בנורווגיה שבהם אסור למות. בעיירה לונגיירביין שבארכיפלג סבאלברד, נורווגיה, לא קיים חוק רשמי האוסר על מוות, אך בפועל, קבורה אינה מתבצעת שם מאז שנות ה-50. הסיבה לכך קשורה לאקלים הקפוא ובאדמה, שמונעים פירוק טבעי של גופות. בשנת 1950, התגלה כי גופות שנקברו במהלך מגפת השפעת הספרדית ב-1918 לא התפרקו, והווירוס נשמר בהן. במהלך שנות ה-90, מדענים שחקרו את הגופות מצאו שהווירוס עדיין פעיל, מה שהעלה חשש להתפרצות מחודשת במקרה של הפשרת הקרקע עקב שינויי אקלים.
כיום, תושבים חולים סופניים מועברים למקומות אחרים כדי למות שם, וגופות מועברות לקבורה ביבשת. קבורה בלונגיירביין מותרת רק לאחר שריפה, ובכפוף לאישור מיוחד. המדיניות הזו נועדה למנוע סיכונים בריאותיים ולשמור על בטיחות התושבים.
מאז 1992, מכירת מסטיקים בסינגפור אסורה. החוק נחקק בעקבות בעיות תחזוקה חמורות שנגרמו ממסטיקים שנדבקו למשטחים ציבוריים, במיוחד במערכת הרכבת התחתית (MRT), שם מסטיקים שהודבקו לחיישני הדלתות גרמו לתקלות ועיכובים בשירות. החוק אוסר על ייבוא, מכירה וייצור של מסטיקים, אך לא על הלעיסה עצמה. עונשים על הפרת החוק כוללים קנסות של עד 10,000 דולר סינגפורי (כ-27,000 ש״ח) או שנתיים מאסר, במיוחד עבור ייבוא או מכירה בלתי חוקיים. תיירים נדרשים להצהיר על מסטיקים בכניסה למדינה, והחוק נאכף בקפדנות.
בשנת 2004, בעקבות הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, הותרה מכירת מסטיקים טיפוליים, כמו מסטיקים לניקוטין או לשיפור בריאות השיניים, בבתי מרקחת בלבד. רכישתם מחייבת הצגת תעודת זהות ורישום פרטיו של הקונה.
לא רק אצלנו אסור לעשות רעש אחרי השעה 23:00. גם בגרמניה, יש חוקים מחמירים לשמירה על השקט, אבל אצלהם זה מתנהל קצת אחרת. ימי ראשון וחגים נחשבים לימי מנוחה מוחלטת, בהם נאסר לבצע עבודות רועשות בכל שעות היממה. פעילויות כמו שאיבת אבק, קידוחים, תליית כביסה בחוץ, נגינה בכלי נגינה, כיסוח דשא או הפעלת מכשירים רועשים אחרים - אסורות.
בשעות הלילה במהלך השבוע, שעות השקט נמשכות מ-22:00 עד 6:00 או 7:00, בהתאם לאזור. במהלך השעות הללו, חובה להימנע מרעשים חזקים, כולל מוזיקה רועשת, שיחות קולניות ושימוש במכשירים רועשים שונים. בשעות הצהריים במקומות מסוימים, במיוחד בעיירות קטנות או אזורים כפריים, קיימות גם שעות שקט בצהריים, לרוב בין 13:00 ל-15:00. עם זאת, אין תקנה פדרלית מחייבת בנושא, והדבר משתנה לפי עיר או חוזה שכירות. נציין כי רעשים טבעיים, כמו בכי של תינוקות או צלצולי פעמוני כנסייה, נחשבים כנסבלים ואסור להזמין בגללם משטרה.
הפרת חוקי השקט בגרמניה עלולה להוביל לקנסות משמעותיים, בהתאם לחומרת ההפרה ולמדיניות המקומית. במקרים חמורים או כאלה שחוזרים על עצמם, ייתכן גם פינוי מהדירה על ידי בעל הבית.
התרעות פיקוד העורף