לדבריה, "אחת האפשרויות שנבחנת כעת, היא שהנחת התכשיטים ביסודות המבנה, התרחשה כחלק ממנהג ידוע מהתקופה ההלניסטית, במסגרתו נשים מאורסות היו מטמינות ביסודות הבית תכשיטים וחפצים אחרים מתקופת הילדות, כסמל למעבר מילדות לבגרות". היא מציינת כי "תכשיטים המשלבים זהב עם אבנים יקרות בצבעים עזים, כדוגמת אבן הגארנט - מוכרים לנו היטב מתקופה זו, בה האופנה הושפעה ממדינות המזרח כגון הודו ופרס. ההשפעות האופנתיות התאפשרו הודות לכיבושיו של אלכסנדר מוקדון, ולפתיחת ערוצי סחר עם אזורים אלו".
"זו פעם ראשונה שאנחנו מוצאים בירושלים מצבור כל כך גדול של תכשיטי זהב מאותה התקופה", ציינה עוד אפרת בוצר, ממנהלי החפירה – "העושר הזה מאד נדיר בכל שכבה ארכיאולוגית, והוא מעיד על עושרה של ירושלים ועל רמת החיים הגבוהה של תושבי העיר בתקופה זו".