על פי האישום של משרד התובע הכללי של פנסילבניה, דייוויס ניצל את מעמדו כרופא כדי לסחוט מטופלות פגיעות. הוא הציג עצמו בפני הנשים כ"חבל הצלה" שמציע טיפול במתדון במאבקן נגד ההתמכרות, אך מאחורי דלתיים סגורות הפך את האמון הזה לנשק נגדן.
השיטה שלו הייתה ברורה ואכזרית: דייוויס היה מונע או מאיים למנוע טיפול במתדון מנשים מכורות לסמים, אלא אם כן הן ביצעו מעשים מיניים או שלחו לו תמונות עירום. במקביל, הוא רשם תרופות ממכרות לנשים מכורות, שנענו לדרישותיו המיניות.
אחת המטופלות סיפרה לחבר המושבעים כיצד דייוויס תקף אותה מינית במשרדו. על פי התצהיר, הוא נישק אותה בכוח ותחב את לשונו לתוך גרונה. במהלך התקיפה, הוא אמר לה בצינה: "השבורות הן הכי קלות".
לאחר שהאישה ברחה מהמשרד, דייוויס לא הפסיק להטריד אותה. הוא מצא את מספר הטלפון שלה ברישומים הרפואיים ושלח לה הודעות מספר פעמים ביום, וביקש ממנה תמונות עירום.
מעבר לניצול המיני, דייוויס עודד במכוון את המטופלות לחזור לשימוש בסמים. אחת טענה שהוא נתן לה כסף לרכישת פנטניל ולשימוש בו. מטופלת אחרת סיפרה שהוא רשם לה בנזודיאזפינים במרפאה הפרטית שלו, בזמן שהיא קיבלה טיפול במתדון במקום עבודתו השני - מצב מסוכן רפואית שיכול היה להוביל למוות ממנת יתר.
האישומים הנוכחיים אינם האשמות הראשונות נגד דייוויס. ב-2000, הוא נענש על התנהגות מזעזעת במיוחד עם גופת מטופלת שמתה. על פי מסמכי מחלקת המדינה של פנסילבניה, לאחר שבדק את הלב והריאות של המטופלת וקבע את מותה.
הוא הציב את גופת האישה המתה בעמדת ישיבה, הניח את ידו על הלסת התחתונה שלה והניע אותה למעלה ולמטה כדי ליצור את הרושם שהיא מדברת. תוך כדי המעשה המחריד הזה, הוא אמר לאחיות: "היי שם, מה שלומך?" בשל הפעולה הזו, הוא איבד את רישיונו לשנתיים ב-2002, זאת לאחר שגם נאשם בגניבת תרופות נגד כאבים.
דייוויס עומד כעת בפני 92 אישומים חמורים, הכוללים אונס בכוח, יחסי מין סוטים בלתי רצוניים, תקיפה מגונה חמורה, תקיפה מגונה, סחיטה מינית, שימוש לא חוקי במכשיר תקשורת, מתן לא חוקי של חומר מבוקר ומתן מידע כוזב או מרמה.
הוא מוחזק כעת בכלא מחוז יורק בערבות של מיליון דולר, ודיון בית המשפט הראשוני שלו מתוכנן ל-28 במאי.
התרעות פיקוד העורף