ההריון נחשב בעיני רבים כתקופה של קדושת נשים-אימהית, אך המציאות שונה לחלוטין עבור נשים רבות. מה שהחברה מעדיפה לשתוק עליו הוא שתקופת ההריון יכולה להיות הזמן הכי מינית ותאוותני בחיי אישה.
נשים רבות מדווחות על תחושות שמעולם לא חוו קודם לכן - רצון מיני בלתי נשלט, תחושות גופניות מוגברות ואורגזמות עזות יותר מתמיד. אך במקום לחגוג את השינוי הזה, רובן מרגישות אשמה עמוקה. "את אמורה לחפש עגלות תינוק ברשת, לא פורנו", כך תיארה אחת הנשים לדיילי מייל את הדילמה שלה.
החברה שלנו מטילה על נשים בהריון ציפיות בלתי אפשריות. אמהות נתפסות כקדושות - הציפייה היא שאישה בהריון תהפוך מיד ליצור אימהי טהור, נטול תשוקות אישיות ונטול חרמנות. זיקה מינית נתפסת כ"אנוכית" ו"לא מתאימה" כשהמוקד אמור להיות על התינוק. למרות שרופאים מאשרים שסקס בהריון תקין ובטוח לחלוטין, נשים רבות חוששות שההנאה שלהן תזיק לתינוק.
הקפיצה בזהות ממאהבת נועזת לאמא מורכבת במיוחד אצל אמהות חדשות. בעוד שנשים רווקות או חסרות ילדים "מורשות" לחוות תשוקה מינית, מאמהות מצפים להיות יצורים חסרי אנוכיות שכל קיומן מתמקד בטיפול בילד.
היא ממשיכה ומתארת: "בכל הזדמנות אני קופצת על בעלי, כמה פעמים ביום. אני לא שובעת. אפילו כשאני ישנה, כל החלומות שלי הם על סקס".
כשאמנדה שיתפה את חברותיה בקבוצת האמהות, התגובה הייתה קפואה ומביכה: "רק אישה אחת הנהנה בהתלהבות ואמרה 'גם אני!', אחרי זה הייתה דממה מביכה. רובן הסתכלו למטה, אחת נראתה כועסת, ועוד אחת גלגלה עיניים - כאילו הייתי איזו שרמוטה".
ההערות שקיבלה היו מזלזלות ברובן: "תהני מזה עכשיו כי כולנו יודעות שהסקס מפסיק ברגע שיש תינוק בבית". אמנדה מוסיפה: "הרגשתי שנענשתי על שהעזתי להרגיש מינית בזמן ה'קדוש' הזה".
למרות הביקורת החברתית, אמנדה מגלה יתרונות בלתי צפויים: "זה היה טוב לחיי המין שלנו כי נאלצנו לנסות דרכים חדשות ושונות. כשהבטן גדלה, צריך לחשוב באופן יצירתי על תנוחות - דוגי סטייל עובד הכי טוב".
"מעולם לא הייתי מעריצה של סקס אוראלי לפני ההריון, אבל עכשיו אני אוהבת את זה כי הדגדגן שלי הפך כל כך רגיש". היא מוסיפה: "הפורומים שמדברים על הריון מלאים בנשים שאומרות כמה הן חרמניות בזמן ההריון, אבל זה בגלל שהן אנונימיות".
סינד מתמודדת עם קונפליקט כואב בין התשוקה המוגברת לבין דימוי הגוף השלילי: "בפעם הראשונה שאני מרגישה מינית, אני בכלל לא נראית סקסית. אני מרגישה כל כך לא אטרקטיבית כי עליתי הרבה במשקל. התוצאה היא שאני כל הזמן במצב של תסכול מיני".
היא מוסיפה בכאב: "אני יכולה להגיד שבעלי מנסה להסתיר את זה שהוא נגעל מכמה הגוף שלי השתנה, אבל הוא לא נגע בי מינית מאז שהעלתי במשקל. אני מספקת את עצמי על ידי אוננות אבל מתביישת מעצמי ומביכה שיש לי צרכים פרימיטיביים כאלה. אני מרגישה מכוערת הרבה מהזמן".
המצב הזוגי של סינד מסתבך עוד יותר בגלל בעיות רגשיות של בן הזוג: "כשחברות שלי נכנסות להריון, נראה שבעליהן הופכים יותר אוהבים ומעריצים, אבל שלי לא. היו לו ילדות קשה, אבא שלו הכה אותו ואת אמא שלו ואני לא חושבת שהוא מתמודד טוב עם המחשבה להיות אבא בעצמו".
היא מתארת את התנהגותו הפוגעת: "הוא מסתכל על הבטן שלי בהבעה מאשרת. אני לא חושבת שהוא התכוון לזה בצורה שלילית אבל הוא תיאר את התחושה של התינוק שזז מתחת לעור שלי כ'מוזר ומגעיל'. הוא אף פעם לא רוצה לשים את היד על הבטן שלי כדי להרגיש אותו בועט".
היא מסכמת בצער: "הוא אומר דברים כמו 'כשכל זה יסתיים...', כאילו ההריון זה משהו שצריך לסבול ממנו ולא ליהנות ממנו. זה חבל כי חיי המין שלנו לא נהדרים, וזה היה יכול לשנות הכל באמת. אבל בעיות דימוי הגוף שלי והשליליות שלו כלפי ההריון שמו לזה סוף".
כדי להבין את הפרספקטיבה הגברית, נשאלו שישה גברים על דעתם על סקס בהריון. התשובות היו מגוונות ופתוחות:
התלהבות ועוררות מוגברת: "אני חושב שנשים בהריון סקסיות מאוד. אני אוהב את השדיים הנפוחים והבטן שלהן. זה הופך אישה לעוד יותר אישה. אני מוצא שנשים מניקות מאוד ארוטיות גם - למרות שזה משהו שאני נוטה לשמור לעצמי!"
חוש הגנה מוגבר: "היא מעולם לא נראתה יפה יותר - העור שלה, השיער שלה, הכל. היא אפילו מריחה אחרת - אני לא יודע מה זה אבל זה גורם לי להרגיש מעורר. הנרתיק שלה השתנה גם. העניין של השדיים הגדולים נחמד כשבדרך כלל אין לה הרבה".
פחדים מפגיעה בעובר: "הרגשתי מאוד מגונן על הבן שלי לעתיד. הילד השתלט על הצרכים של אשתי, שהייתה מעוניינת מאוד להמשיך בסקס עד הסוף. היא לא הייתה מרוצה מזה, והיא אמרה שזה גרם לה להרגיש שהיא לא 'אמא טובה' על כך שהיא רוצה סקס כשחשבתי שזה עלול לפגוע בתינוק".
אובדן חשק מוחלט: "הדחף המיני שלי נעלם ברגע שהיא אמרה שהיא בהריון. המחשבה לשים את הפין שלי בתוכה הייתה בלתי אפשרית. דמיינתי את זה מוחץ את התינוק הקטן, דופק לו בראש. מעולם לא הרגשתי פחות חשק לסקס".
חרדות אישיות: "היא בחודש החמישי ככה שהעניין מלחיץ אותי. אני חושב שזה בגלל שאני לא בטוח שאני רוצה ילד. אבא שלי היה אבא נורא ואני שוכב במיטה בלילה וחושש שאסיים כמוהו".
חוסר עניין אסתטי: "אומר את זה רק בעילום שם, אבל אני לא אוהב את כל האווירה של הגוף הבהריון. אני לא חושב שזה אטרקטיבי. זה מרגיש כאילו הגוף שלה תחת שליטה של מישהו אחר ולא בשביל ההנאה שלי. זה לא אומר שאני לא אוהב אותה, אבל מינית זה פשוט לא עשה לי כלום. היא נהגה ללבוש חוטיני קטנטנים ועכשיו התחתונים שלה ענקיים. זה מרתיע".
הגורמים הביולוגיים לעלייה בליבידו במהלך ההריון מוסברים היטב:
הסיפורים האלה חושפים פרדוקס חברתי מעמיק. נשים בהריון זוכות ללחץ להיות "קדושות" ו"טהורות", מה שיוצר אשמה סביב רגשות טבעיים לחלוטין. התוצאה היא שנשים מרגישות שהן צריכות להתנצל על התשוקה שלהן או להסתיר אותה.
האמת היא שהריון הוא זמן של שינויים גופניים ורגשיים עצומים, וחלק מהשינויים האלה יכולים להיות מהנים מאוד. אין שום סיבה שאישה תרגיש אשמה על הרגשה טובה בגוף שלה או על רצון לחוות אינטימיות עם בן הזוג שלה.
במקום לשפוט נשים על הרגשות שלהן, החברה צריכה לתמוך בזכותן להיות אנושיות מלאות - כולל היבטים מיניים - גם במהלך ההריון. האימהות לא מתחלפת עם המיניות, והיכולת להכיל את שני ההיבטים האלה היא חלק ממה שהופך אישה למורכבת ומעניינת.
התרעות פיקוד העורף