"אתמול בלילה נישקתי את הבחור הנחמד והיחסית חתיך הזה שאנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, ואני נשבעת, ברגע שהתחלנו להתנשק הלב שלי צנח כל כך עמוק שהוא צלל לגיהינום".
הקוראת מתארת את החוויה בפירוט ומסבירה שלמרות שהיא ניסתה לתת לו הזדמנות, עדיין הרגישה מאוכזבת. "זה לא היה נורא, ויכולתי להבין שהוא עושה מאמץ קטן להתאים לרמזים שלי אבל למה גברים חושבים שהם צריכים לנשק את הפנים שלך?"
היא חושפת שזה לא המקרה הראשון שבו היא נתקלת בבעיה הזו: "אפילו הפרטנרים שקיימתי איתם דיונים פתוחים על זה תמיד נטו לחזור לסגנון הנורא הזה והייתי צריכה תמיד להעלות את זה שוב ושוב".
בסוף המכתב היא מגלה פרט חשוב שמסביר את מקור התסכול, "היה בחור אחד שהיה מנשק מקסים באמת, אבל נפרדנו".
דניז מגיבה בתשובה ישירה וחדה, שמזהה מיד את עיקר הבעיה. "השורה האחרונה הזאת הייתה צריכה להיות באמת השורה הראשונה או השנייה שלך".
היא מסבירה לקוראת מה באמת קורה כאן. "את משווה את הגברים החדשים האלה למשהו שנבנה לך בראש. הגבר לשעבר שלך אולי אפילו לא היה כל כך מדהים, אבל כל השאר הם לא".
דניס מסיימת בעצה ברורה: "את צריכה להתגבר על האקס שלך לפני שאת מנשקת מישהו אחר".