במרבית חברות התעופה בעולם, כולל אל על, בריטיש איירווייז, לופטהנזה, אמריקן איירליינס וסינגפור איירליינס, קיימת הוראה ברורה המורה על הפרדה בין הארוחות של שני הטייסים הראשיים. מדובר במדיניות כתובה או בהנחיה בלתי רשמית שהפכה לנורמה – כל טייס מקבל ארוחה אחרת לחלוטין, לעתים אף ממקור שונה (מחלקה אחרת, תפריט מיוחד או קייטרינג ייעודי).
המדיניות הזו לא נולדה מתוך גחמה אלא בעקבות מקרים היסטוריים, בהם אנשי צוות נפגעו בעקבות מזון מקולקל. אחד המקרים הזכורים ביותר התרחש בטיסה של חברת Aerolineas Argentinas בשנת 1982, כאשר 58 אנשי צוות ונוסעים לקו בהרעלת מזון קשה – רק הקברניט לא אכל מהמנה המדוברת, מה שאִפשר לו להנחית את המטוס בשלום. מקרה זה תועד והפך לרגע מכונן בגיבוש נוהלי המזון בתעופה המסחרית.
מעבר להרכב הארוחה, גם הזמנים שבהם כל אחד מהטייסים אוכל מוסדרים. הפרדה הזו מאפשרת שליטה: אם אחד ירגיש לא טוב – השני עדיין כשיר לתפקד.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, הארוחות בצוות הקוקפיט אינן ניתנות תמיד מתוך אותם מגשים של נוסעים. לעתים קרובות הן עוברות בקרת איכות נפרדת ומסומנות מראש בשמות הטייסים. בטיסות בינלאומיות רבות, נהוג להקצות לקברניט ארוחה מהמחלקה הראשונה, ולטייס המשנה ארוחה מהמחלקה העסקית או מתפריט שונה לחלוטין.
והנה עוד נהלים מפתיעים שאולי לא הכרתם:
שינה בקוקפיט בנפרד: בטיסות ארוכות בחלק מחברות התעופה רק אחד מהטייסים ישן בכל זמן נתון, ותמיד נותר טייס פעיל אחד לפחות בכוננות מלאה. במטוסים גדולים כמו ה-747 או הדרימליינר, צוות הטייסים מונה לרוב ארבעה עד שישה טייסים בטיסות ארוכות, כך שיותר טייסים יכולים לישון, אך תמיד טייס נוסף מעבר לשניים הפעילים בקוקפיט חייב להישאר ער.
איסור על שינה משותפת בחדר בבית מלון: כדי למנוע מצב שבו שניהם לא יתעוררו בזמן לטיסה, או ייחשפו לאותם תנאים סביבתיים שעלולים להזיק (כמו הרעלת פחמן חד־חמצני או קצר חשמלי), מוקצה לכל טייס חדר משלו.
בדיקת בריאות נפרדת טרם הטיסה: בחלק מהחברות, נהוג שטייסים מקבלים מדדי לחץ דם ודופק בתחילת המשמרת, ולעתים ייתבקשו לדווח על כל בעיה רפואית – גם אם היא קלה – כדי למנוע סיכון מצטבר.
איסור על צפייה בו־זמנית בסרטים או האזנה למוזיקה: בחברות מסוימות יש נהלים המגבילים הסחות דעת בקוקפיט בזמן טיסה אוטומטית, במיוחד בשלב הקרוז, כדי לוודא ערנות מלאה. בחברות רבות אסור לטייסים לגלוש באינטרנט או בסלולרי או לקרוא עיתון.
הקפדה על זמני ארוחות שונים: לא רק הארוחה שונה – אלא גם העיתוי שלה. כך שאם יתפתחו תסמינים כמו בחילה או חולשה, הם לא יופיעו בו זמנית.
באופן מפתיע, גם במערכות קרקע קריטיות כמו מגדל הפיקוח מיושמים נהלים דומים. בקרי הטיסה בנתב"ג למשל נדרשים להימנע מאכילה קבוצתית באותה שעה. יש לכך שני טעמים: הראשון הוא המשך הפעלת עמדות הבקרה בכל זמן, והשני הוא למנוע תחלואה קולקטיבית במקרה של תקלה במזון.
לנוסעים, כמובן, אין שום מניעה ליהנות מהארוחות הזהות או הקפה הקבוע. אך בצוות המטוס, כל פרט קטן, גם הארוחה שעל המגש – היא חלק ממנגנון בטיחות מתוחכם. בפעם הבאה שתטוסו, הציצו רגע לעבר הקוקפיט ונסו לנחש: מי אוכל את הסלט, ומי נשאר עם המרק? ייתכן שזה ההבדל שיציל את חייכם.