גלילה בטלפון מאוחר בלילה היא לא הדבר היחיד שהורס לכם בשינה. מחקר חדש מצביע על כך שהרגל יומיומי נפוץ עלול לשלוח את המוח למצב יתר בזמן השינה - אפילו אם עושים זאת שעות לפני השינה. מדענים מזהירים שהדבר הקטן הזה עלול להפריע לתהליכי ההתאוששות הלילית של המוח, ועלולה לפגוע בבריאות הקוגניטיבית.
חוקרים קנדיים ביצעו מחקר בו השתתפו 40 מבוגרים בריאים שבילו שני לילות לא רצופים במעבדת שינה. בלילה אחד, המשתתפים צרכו 200 מיליגרם קפאין - השווה לכשני כוסות קפה - כמה שעות לפני השינה, ובלילה השני קיבלו פלצבו. בעוד שרוב האנשים יודעים שקפאין יכול להקשות על הירדמות, החוקרים השתמשו בסריקות EEG כדי לעקוב אחר פעילות המוח אחרי שהמשתתפים נרדמו וגילו תופעה מדאיגה.
הממצאים הראו כי הקפאין שמר על המוחות במצב מוגבר של ערנות הרבה זמן לאחר שהמשתתפים עצמו את עיניהם. בפעם הראשונה, החוקרים גילו שהחומר הממריץ דחף את המוח למצב של "קריטיות", שהפך אותו ליותר ער, ערני ותגובתי ממה שהוא צריך להיות במהלך השינה.
ד"ר ג'ולי קרייר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת מונטריאול ושותפה לכתיבת המחקר, הסבירה: "בעוד שקפה שימושי במהלך היום לריכוז, המצב הזה יכול להפריע למנוחה בלילה: המוח לא יירגע ולא יתאושש כראוי". הצוות השתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות שינויים עדינים בפעילות נוירונלית וגילה שהקפאין הגביר את המורכבות של האותות המוחיים, ומנע מהמוח לכיבוי לחלוטין במהלך השינה.
ההשפעה הייתה חזקה במיוחד במהלך שינת הנון-REM - השלב העמוק הקריטי לזיכרון ולהתאוששות קוגניטיבית. החוקרים צפו בשינויים משמעותיים בדפוסי גלי המוח: גלים איטיים הקשורים למנוחה עמוקה ומשקמת הצטמצמו, בעוד שגלים מהירים יותר הקשורים לערנות ולפעילות מנטלית עלו.
ד"ר כרים ג'רבי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת מונטריאול וחוקר במכון הבינה המלאכותית מילה קוויבק, הוסיף: "השינויים האלה מצביעים על כך שאפילו במהלך השינה, המוח נשאר במצב ערני, הוא לא משתקם מהשפעת הקפאין. השינוי הזה בפעילות הקצבית של המוח עשוי לעזור להסביר למה קפאין משפיע על היעילות שבה המוח מתאושש במהלך הלילה, עם השלכות פוטנציאליות על עיבוד הזיכרון".
באופן מיוחד, השפעות הקפאין היו הרבה יותר בולטות במשתתפים בגילאי 20 עד 27 בהשוואה לאלה בגילאי 41 עד 58, במיוחד במהלך שינת REM - השלב בלילה שקשור לעיבוד רגשי וקוגניטיבי. החוקרים מאמינים שמבוגרים צעירים הגיבו חזק יותר בגלל שיש להם יותר קולטני אדנוזין, מולקולות המצטברות בהדרגה במוח במהלך היום וגורמות לעייפות.
קרייר הסבירה: "קולטני אדנוזין יורדים באופן טבעי עם הגיל, מה שמפחית את היכולת של הקפאין לחסום אותם ולשפר את מורכבות המוח, מה שעשוי להסביר חלקית את ההשפעה המופחתת של קפאין שנצפתה במשתתפים בגיל העמידה". הממצאים מצביעים על כך שמוחות צעירים עלולים להיות פגיעים במיוחד להשפעה הנסתרת של קפאין על המנוחה.
קפאין הוא התרופה הפסיכו-אקטיבית הנצרכת ביותר בעולם. הוא נמצא בקפה, תה, שוקולד, משקאות קלים ומשקאות אנרגיה. סקר של קרן השינה מ-2023 מצא ש-94% ממבוגרים בארה"ב צורכים משקאות עם קפאין, ו-64% שותים אותם יומית. מדאיג במיוחד שמתוך הצרכנים הקבועים, 40% אמרו שהם לא חושבים שהקפאין משפיע על השינה שלהם.
בעוד שה-FDA קובע כי עד 400 מיליגרם קפאין ביום הוא בדרך כלל בטוח למבוגרים בריאים, המחקר החדש מצביע על כך שהחומר עדיין יכול להפריע לאיכות השינה - אפילו שעות רבות אחרי הלגימה האחרונה. המדענים קוראים למחקר נוסף שיחקור כיצד השינויים המוחיים הלילה משפיעים על התפקוד היומיומי ועל הבריאות הקוגניטיבית, מחקר שיוכל יום אחד לעצב המלצות קפאין מותאמות אישית.