26 מדעני אקלים מרחבי העולם האשימו השבוע את ממשלות ניו זילנד ואירלנד בשימוש ב"תחבולת חשבונאית" לטובת תעשיות הצאן והבקר שלהן. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", המדענים מזהירים כי התמיכה במשקי הבהמות הפולטים מתאן עלולה לפגוע במאמצים הגלובליים להילחם בשינויי האקלים.
במכתב פתוח שנחשף לעיתון, המדענים הזהירו כי יעדי המתאן החדשים שמציעה ניו זילנד עלולים ליצור תקדים מסוכן. בנפרד, מדענים העלו חששות דומים לגבי הגישה של אירלנד. ממשלות עם מגזרי בעלי חיים גדולים, כולל אירלנד וניו זילנד, מאמצות יותר ויותר שיטה חדשה לחישוב השפעת המתאן על שינויי האקלים. השיטה מעריכה את תרומתו של המתאן להתחממות על בסיס השינויים בפליטות יחסית לקו בסיס מסוים.
הדיווח מציין כי זה שונה מהגישה המבוססת זה מכבר, שמשווה את השפעת ההתחממות הכוללת של מסה נתונה של מתאן לאותה מסה של פחמן דו-חמצני על פני תקופה של 100 שנה. תומכי השיטה החדשה, הידועה בשם "פוטנציאל התחממות כדור הארץ כוכב" (GWP*), טוענים שהיא משקפת טוב יותר את אופיו הקצר-מועד של המתאן באטמוספירה בהשוואה להשפעות ארוכות הטווח של CO₂.
המדענים מזהירים לפי הדיווח כי ממשלות מסוימות משתמשות בשיטה באופן שגוי כדי להצדיק יעדי "ללא התחממות נוספת". יעדים כאלה מאפשרים לפליטות להישאר יציבות במקום לרדת - מה שעלול לאפשר המשך רמות גבוהות של פליטות מתאן ונזק אקלימי.
פרופ' פול בהרנס ממדעי הסביבה באוניברסיטת אוקספורד וחותם על המכתב הסביר בדמיון: "זה כמו לומר 'אני שופך 100 חביות זיהום לנהר הזה, וזה הורג חיים. אם אני אלך ואשפוך רק 90 חביות, אז אני צריך לקבל קרדיט על זה'". פרופ' דרו שינדל ממדעי האקלים באוניברסיטת דיוק, חותם נוסף על המכתב, אמר לפי הדיווח כי הערכת פליטות עתידיות רק במונחים של ההבדל מהרמות הנוכחיות יכולה להיחשב ל"תחבולת חשבונאית" כאשר נעשה בה שימוש לרעה.
ניו זילנד ואירלנד בעמדת ההגנה
לפי הדיווח, ניו זילנד ואירלנד נמצאות בין הפולטות הגבוהות ביותר בעולם של מתאן חקלאי לנפש, בעיקר בשל תעשיות הבשר והחלב המיועדות לייצוא. בניו זילנד, החקלאות מהווה כמחצית מסך פליטות גזי החממה, בעיקר מבעלי חיים. מגזר החקלאות של אירלנד הוא הפולט הגדול ביותר במדינה, כאשר פרות חלב מייצרות מתאן רב יותר לכל בהמה בהשוואה לבקר בשר.
המכתב של המדענים טוען שהגישה המועדפת על דבלין וולינגטון עלולה ליצור תקדים שיאפשר למדינות אחרות להצדיק הפחתות מינימליות בפליטות מתאן ולסכן את ההתחייבויות במסגרת הסכם פריז משנת 2015 וכן את ההתחייבות הגלובלית למתאן שהושקה ב-2021.
פול פרייס, חוקר שינויי אקלים באוניברסיטת דבלין סיטי, אמר לפי הדיווח כי אירלנד זקוקה להפחתות חדות קצרות טווח במתאן חקלאי כדי שתהיה לה סיכוי כלשהו להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס, כפי שנקרא במסגרת הסכם פריז. במקום זאת, אמר, המדינה מרחיבה את הייצור - "בדיוק ההפך" ממה שנדרש.
הדיווח מציין כי בעוד גדלי עדרים ירדו במקומות אחרים באירופה, מספר פרות החלב באירלנד גדל במהלך 15 השנים האחרונות, על פי סוכנות המחקר החקלאי הממלכתי של המדינה. ניו זילנד צפויה לגבש יעדי מתאן חדשים בהמשך השנה, בעקבות סקירה שהוזמנה על ידי הממשלה והצביעה על כך שהפחתות של 14 עד 24 אחוז עד 2050 יספיקו תחת יעד "ללא התחממות נוספת". זה נמוך מההפחתות של 35-47 אחוז שהומלצו על ידי ועדת שינויי האקלים של המדינה.
פרופ' מיילס אלן ממדעי הגיאו-מערכת במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ואחד המדענים מאחורי GWP*, אמר שממשלות - לא מדענים - חייבות להחליט האם חקלאים צריכים לבטל התחממות עברית מצמיחת עדרים. הוא תמך ביעדים נפרדים למתאן ול-CO₂, וכינה את הגישה הישנה "מד מהירות מפוקפק" שהגזים בפליטות והיה איטי לשקף שינויים אמיתיים.
התרעות פיקוד העורף