הקואליציה שהוקמה ביולי 2024 כללה ארבע מפלגות: PVV של וילדרס, המפלגה הליברלית (VVD), "החוזה החברתי החדש" (NSC) ותנועת BBB החקלאית. יחד הן ניסו לקיים ממשלה יציבה, אך כבר מראשית הדרך היה ברור שהפערים האידיאולוגיים בין השותפות ובעיקר מול הדרישות של וילדרס, עשויים להוביל לפיצוץ.
הסיבה הרשמית לפרישת PVV היא מחלוקת חריפה בנוגע למדיניות ההגירה. וילדרס הציג לשותפיו "תוכנית 10 הנקודות", שהיוותה אבן יסוד בקמפיין שלו. בין הסעיפים: סגירת גבולות מוחלטת למהגרים, שימוש בצבא לפיקוח על הגבולות, גירוש פליטים, במיוחד ממדינות מוסלמיות כמו סוריה, ואיסור גורף על איחוד משפחות.
לפי מקורות פוליטיים בהאג, שותפיו של וילדרס סירבו לתמוך במסמך, בטענה כי הוא מנוגד לחוק ההולנדי ולערכי זכויות האדם שעליהם נשענת החברה הדמוקרטית. המשא ומתן נמשך מספר שבועות, אך הגיע למבוי סתום, ובסופו של דבר וילדרס הודיע על סיום דרכה של PVV בממשלה.
התגובה לא איחרה לבוא. ראש הממשלה הביע אכזבה עמוקה: "מדובר בהחלטה פזיזה שמסכנת את יציבות המדינה ברגעים רגישים, הן כלכלית והן מדינית". המפלגה הליברלית (VVD) האשימה את וילדרס ב"פוליטיקה של פחד ותעמולה", וטענה כי "מדובר בצעד מחושב לקראת בחירות נוספות, ולא באחריות שלטונית אמיתית".
הממשלה עלולה להתפרק באופן רשמי בימים הקרובים, עם הגשת מכתבי ההתפטרות או בהצבעת אי אמון. התוצאה המסתמנת היא בחירות חדשות, ככל הנראה כבר בקיץ הקרוב. זו תהיה מערכת הבחירות השנייה בתוך שנה, והשישית מאז 2010.
מנהיגים מוסלמים בהולנד הביעו תחושת הקלה נוכח עזיבתו של וילדרס את הממשלה, אך הדגישו כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד. לדבריהם, כל עוד הרטוריקה האנטי איסלאמית נמשכת, הקהילות המוסלמיות ימשיכו לחיות תחת איום.
לא מעט אנשים בהולנד מביעים חשש שצעירים מוסלמים הופכים יותר קיצוניים, דבר המשתקף בבחירת הלבוש שלהם, בבתי הספר בהם הם לומדים ובאפליקציות ההיכרויות בהן הם משתמשים. רבים מזהירים שאורח החיים של המוסלמים עלול להוביל להתפתחות של חברות מקבילות בהולנד.
נטען גם כי הם זלזלו ביחסי מין עם קטינים ואחד הדוברים אף הכחיש את מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023. לדברי השרה פאבר: "זה בלתי מקובל שדוברים אסלאמיים רוצים לנצל לרעה את החופש שלנו על ידי נאומי שנאה. הולנד חייבת להיות איתנה בדיכוי שנאה, תוקפנות ואלימות".
התרעות פיקוד העורף