ג'וליה, רואת חשבון בת 42 מאנגליה, חיה בנישואים שהפכו חד-צדדיים ומתסכלים. כאישה המתמודדת עם תחושת בדידות עמוקה בבית, היא מצאה את עצמה מחפשת בכיוון אחר את הקשר הרגשי שחסר לה.
"הרגשתי כל כך בודדה במערכת היחסים שלי. הנישואים שלי הפכו להיות חד-צדדיים", היא מסבירה. במשך שנים היא הייתה נוכחת עבור בעלה, היא טיפלה בו, הקשיבה לו ותמכה בו - אך לא הרגישה שמקבלת בחזרה מעט ממה שנתנה לו. התחושה של היותה "בלתי נראית" בבית הביאה אותה לנקודת שבירה. ג'וליה מתארת את המצב כ"רעב רגשי".
"בעלי הראה חוסר עניין בי. אני יכולה להיות איתו בחדר ולהרגיש לגמרי לבד. אני מנסה להדחיק את זה ולהמשיך הלאה, אבל בסוף זה מצטבר", היא מתארת. המצב הזה הוביל אותה ערב אחד, מתוך סקרנות, להירשם לאתר בשם Illicit Encounters. הרומן שלה "קרה בהדרגה", כפי שהיא אמרה ל-Mirror.
"לא חשבתי שמשהו יצא מזה, אבל התחלתי לדבר עם כמה גברים, מצאתי חיבור עם אחד במיוחד ולראשונה מזה שנים, אני מרגישה שמקשיבים לי. זה באמת כל מה שהייתי צריכה... מישהו שבאמת מקשיב לי", היא מספרת.
מה שהתפתח הוא מה שמכונה "רומן בלתי נראה": קשר אינטנסיבי רגשית שקיים לחלוטין באינטרנט, ללא מגע פיזי כלל. למרות היעדר המגע הפיזי, רומנים כאלה יכולים לעורר קשרים רגשיים ומיניים עמוקים מאוד. עבור ג'וליה, זה הפך ל"הקשר הכי אינטנסיבי" שהיה לה אי פעם. הקסם של רומנים כאלה טמון בדיסקרטיות, בבטיחות ובקרבה רגשית בלי הסיכון להיתפס בעולם האמיתי. אין כתמי אודם על החולצה, אין קבלות חשודות ואין צורך בשקרים.
הקשר שלה עם השותף הווירטואלי מתנהל בעיקר בערבים, כשבעלה ישן או צופה בטלוויזיה. הם מתכתבים כמעט כל יום בהודעות טקסט, שיחות טלפון ושיחות וידאו. "זה מרגיש כמו חיים כפולים, אבל כאלה ששומרים עליי שפויה. אני לא מתגנבת החוצה, אני לא משקרת איפה אני נמצאת. אני פשוט יוצרת לי מרחב שהוא שלי", היא מסבירה.
מה שמרגש אותה במיוחד הוא תחושת ההכרה וההקשבה האמיתית. "יש קשר אמיתי עם ה'מאהב' שלי. הוא זוכר דברים שאמרתי. הוא שואל שאלות המשך. זה כל הדברים הקטנים שגורמים לך להרגיש שאכפת לך", היא מתארת. הם מדברים על פרטי היום, על רגשות, על דברים טיפשיים ועמוקים - "דברים שאישה צריכה להיות מסוגלת לדבר עליהם עם הבעל שלה". עבורה, זה היה בסך הכל עניין של "מישהו שבאמת מקשיב לי" - משהו פשוט שחסר לה כל כך בבית.
למרות שג'וליה מבינה שהיא פועלת מאחורי גבו של בעלה, היא לא מרגישה אשמה. למרות שהיא יודעת שזה לא נכון, היא הודתה שהיא לא מרגישה רע בגלל זה. "ביליתי שנים בהמתנה שמשהו ישתנה בבית. הייתי נאמנה, סבלנית, תומכת. אני לא חושבת שהרצון להרגיש מחוברת או רצויה הופך אותי לאדם רע. מגיעה נקודה שאתה מבין שהחיים קצרים מדי ופשוט נתתי לעצמי משהו שהייתי צריכה", היא מצדיקה.
אם בעלה היה מגלה על הרומן, ג'וליה מאמינה שהוא היה מזועזע. "אני חושבת שהוא יהיה בהלם, כנראה פגוע, אבל גם מבולבל. כי מנקודת המבט שלו, הכל נראה בסדר. הוא כנראה לא מבין כמה התרחקנו", היא אומרת. עם זאת, למרות הרומן, היא לא שוקלת גירושים. היא לא רוצה "לזרוק" את כל מה שהם עברו יחד, אבל באותו זמן "לא יכולה להמשיך להעמיד פנים שאין לי צרכים. זו הדרך שלי למצוא קצת אושר בלי לפרק את כל החיים שלי".
התופעה של רומנים בלתי נראים נמצאת במגמת עלייה. סקר חדש שנערך על ידי IllicitEncounters מצא שכמעט שליש מהבוגדים אומרים שהרומן האחרון שלהם מעולם לא כלל פגישה אישית. הדרכים שבהן אנשים מנהלים את הרומנים הדיגיטליים האלה מגוונות: 74% שומרים על הקשר באמצעות שיחות טלפון קבועות, 65% מחליפים הודעות פלרטטניות או עוסקים בסקס בהודעות, כמעט מחצית (47%) שולחים תמונות וסרטונים אינטימיים, ו-26% עוסקים בסקס וירטואלי דרך שיחות וידאו.
המניעים לרומנים כאלה הם בעיקר רגשיים. 78% מהנמצאים במערכות יחסים וירטואליות אמרו שהם מחפשים תמיכה רגשית שחסרה במערכת היחסים הנוכחית שלהם. בנוסף, 67% דיווחו שהרגישו פחות אשמה כי לא הייתה בגידה פיזית מעורבת. 61% העדיפו את סוג הרומן הזה כי קל יותר להסתיר אותו, 43% נמשכו לריגוש של אינטימיות דיגיטלית, ו-38% רצו לשמור על נאמנות פיזית לבן הזוג.
ג'וליה מאמינה שהתופעה נפוצה במיוחד בקרב נשים. "אומרים לנו להיות מבינות, להיות תומכות, לעשות ויתורים... אבל אף אחד לא מדבר על מה שזה עושה לנו להתעלם מאיתנו כל הזמן או לדחות אותנו. רומנים בלתי נראים נותנים לאנשים דרך בטוחה להרגיש שרואים ומעריכים אותם שוב".