לפני מספר ימים פורסם ההמשך לפרשת "עמודי הבידור". המשטרה עיכבה 22 חשודים, רובם בני 13 עד 17, שהפעילו עמודי אינסטגרם בהם פורסמו שמועות, שיימינג, תמונות וסרטונים מיניים של בני נוער, ולעיתים גם שמות ופרטים אישיים שלהם.
העובדה שנערים ונערות הם לכאורה אלו שניהלו את עמודי הבידור לא מפתיעה אותנו. לפי נתוני מוקד 105, 71% מהפוגעים ברשת הם קטינים. כלומר – מי שפוגעים הכי הרבה בילדים ובני נוער ברשת, הם ילדים ובני נוער בעצמם.
אז מה זה אומר עליהם – ועלינו?
רוב הנערים והנערות שמעורבים בפגיעות כאלה לא מנסים "להרוס חיים", הם לא "עבריינים" בהכרח, אלא בני נוער שפועלים מתוך כעס, קנאה, לחץ חברתי או רצון להרשים ועושים את הבחירה הלא נכונה. הם צוחקים עם חברים ושולחים סרטונים, מבלי לעצור לחשוב לעומק מי בצד השני ומה יקרה לו. פעמים רבות "הפוגע" וה"נפגע" אחד הם ויכולים במצבים שונים להיות ב"תפקיד" שונה. פעמים רבות מי שפוגע כבר נפגע בעבר וכעת מרגיש תחושות של כח ושליטה בסיטואציה אשר נלקחו ממנו כאשר הוא היה בצד הנפגע.
המרחב הדיגיטלי מאפשר להם לפעול באופן אנונימי, להסיר עכבות, ולהתנהג ברשת בדרכים שלא היו מעזים אליהן במפגש פנים אל פנים. דרך המסך וללא קשר עין - קשה יותר לחוש אמפתיה, להבין את גודל הפגיעה, ולהרגיש את השלכות המעשים.
בתוך תרבות דיגיטלית שבה שיימינג ואלימות נתפסים לעיתים כצורה של בידור, והפגיעה הופכת ל"תוכן", בני נוער חיים בפחד שהם עצמם יהפכו לקורבן הבא. מאז פרסום הפרשה, הופיעו בטיקטוק אינספור סרטונים של בני ובנות נוער שמשתפים שמה שהכי מפחיד אותם הוא שיום אחד יופיעו גם הם בעמוד כזה. כל דבר שאתה אומר או עושה עלול להפוך למופע הבא וזה יוצר איום הדדי תמידי. תוכן שמעורר רגשות עזים כמו כעס, זעם ושנאה מופץ יותר מסוגים אחרים של תוכן ברשתות החברתיות, במטרה להגביר את המעורבות של המשתמשים.
המציאות הזאת מחזירה אותנו – המבוגרים: הורים, מורים, אנשי טיפול וחינוך – לשאלה איך מדברים עם בני נוער לא רק על מה "אסור", אלא איך עוזרים להם להבין את האחריות והכוח שיש להם ברשת – בלי להטיף ובלי לחנך, אלא עם אמפתיה וסקרנות. חשוב ליצור מרחב בטוח לשיתוף והעדר שיפוטיות לגבי התפיסות והעמדות שלהם אודות המתרחש ברשת. עלינו להגיע מעמדת התעניינות במרחב שבו הם נמצאים על מנת לייצר שיח שיכול להכיל את המורכבויות שעולות.
- אפשר להתחיל את השיחה עם השאלות הבאות:
שמעת על המקרה של עמודי הבידור? מה אתה חושב על זה? - את מכירה מישהו שנפגע מתוכן כזה?
- איך מרגיש מי שמוצא את עצמו פתאום מפורסם בעמוד בידור?
- אתה מפחד שיעלה עליך פוסט כזה?
- הרבה בני נוער מתייחסים לעמודי הבידור כסתם בדיחה, ולא חושבים שמדובר במשהו שיכול לפגוע. את מסכימה?
- מה לדעתך גרם לנערים ולנערות שהפעילו את העמודים האלה לעשות את זה?
- אם יתברר שהם אכן היו מעורבים, מה לדעתך צריכות להיות ההשלכות?
- איך היית מרגיש אם חבר או חברה שלך היו מנהלים עמוד בידור כזה? מה היית עושה?
- למה לדעתך העמודים האלה כל כך הצליחו ברשת? למה אנשים משתפים את זה?
- ויש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את התופעה הזאת?
בני נוער וצעירים שנפגעו או מכירים מי שנפגע, מוזמנים לפנות לצ'אט האישי של עלם דיגיטל בוואטסאפ 054-6786776
הכותבת היא מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים וחדשנות בעמותת עלם.