מחקר חדש מאוניברסיטת טקסס מצא ששינה של 9 שעות או יותר בלילה מקושרת עם דיכאון ועם ירידה בתפקודים קוגניטיביים. לפי המחקר, בשנים האחרונות מתחדד הקשר בין איכות ומשך השינה לבריאות המוח.
הפרעות בדפוסי השינה אמנם קיימות גם באנשים בריאים וגם במקרים פתולוגיים, אך 90% מהמשיבים במחקר שסובלים מדיכאון - דיווחו גם על בעיות שינה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אנשים שנוטלים תרופות נגד דיכאון, לבין אלו שאינם נוטלים אותן.
סובלים מהפרעות שינה? אלו הטיפולים הלא תרופתיים שבאמת עובדים >>
ממצאי המחקר, יש לציין, לא מצביעים על טיב הקשר בין שני המשתנים או על סיבה ותוצאה. מחקרים עתידיים יוכלו לבחון האם הפרעות שינה גורמות לדיכאון, נגרמות על ידיו או שישנו גורם שלישי שמשפיע על הקשר.
המועצה העולמית לבריאות המוח ממליצה על שינה של 7-8 שעות בלילה כדי לשמור על בריאות המוח. מחקרי עבר מצאו קשר בין משך שינה ארוך או קצר מזה לבין ירידה בזיכרון, יכולת פיתרון בעיות ושליטה בדחפים.
מחקר נוסף שפורסם לאחרונה, מצביע על כך שהרגל יומיומי נפוץ עלול לשלוח את המוח למצב יתר בזמן השינה - אפילו אם עושים זאת שעות לפני השינה. מדענים מזהירים שהדבר הקטן הזה עלול להפריע לתהליכי ההתאוששות הלילית של המוח, ועלולה לפגוע בבריאות הקוגניטיבית.
חוקרים קנדיים ביצעו מחקר בו השתתפו 40 מבוגרים בריאים שבילו שני לילות לא רצופים במעבדת שינה. בלילה אחד, המשתתפים צרכו 200 מיליגרם קפאין - השווה לכשני כוסות קפה - כמה שעות לפני השינה, ובלילה השני קיבלו פלצבו. בעוד שרוב האנשים יודעים שקפאין יכול להקשות על הירדמות, החוקרים השתמשו בסריקות EEG כדי לעקוב אחר פעילות המוח אחרי שהמשתתפים נרדמו וגילו תופעה מדאיגה.
הממצאים הראו כי הקפאין שמר על המוחות במצב מוגבר של ערנות הרבה זמן לאחר שהמשתתפים עצמו את עיניהם. בפעם הראשונה, החוקרים גילו שהחומר הממריץ דחף את המוח למצב של "קריטיות", שהפך אותו ליותר ער, ערני ותגובתי ממה שהוא צריך להיות במהלך השינה.