בתקופה שבה נשים רבות מנסות להתרחק מתפקידי מגדר מסורתיים, מריה ווסט מסיאטל עושה בדיוק את ההפך. בת ה-30 מתגאה בתואר "עקרת בית מסורתית" ואוהבת יותר מכל להיות אמא עקרת בית בזמן שבעלה שעוסק בתחום הנדל"ן יוצא לעבוד כל היום.

ברוב הימים, ניתן למצוא את ווסט בבית ממלאת את חובותיה הביתיות, דואגת למשפחתה ומטפלת בבית. מה שמייחד אותה הוא שהיא עושה את כל זה כשהיא לבושה בגדים חגיגיים ומאופרת באיפור מלא, לפעמים בשמלת קיץ ועם חיוך על פניה. "אני לא רוצה להיראות כמו אחד מהבנים", אמרה אם לשניים לאתר What's The Jam. "אפילו בכאוס של האמהות, אני רוצה להרגיש רכה ויפה".

ווסט מדגישה שזה לא יהיר מצדה לרצות להיראות יפה ולהרגיש טוב בזמן שהיא דואגת לצרכי המשפחה. "אני רוצה לשקף אהבה ודאגה לביתי, לבעלי ולילדיי וזה מתחיל באיך שאני מחזיקה את עצמי", הסבירה. "לפעמים זה איפור מלא ושמלה, בימים אחרים קוקו גבוה מסורק וסט בגדי בית תואמים, אבל אני תמיד מנסה".

האמא הצעירה מכירה בכך שהגישה שלה די ייחודית במיוחד בימינו. "התרבות אומרת לנשים לפחד מלהישאר מאחור, לרוץ, לבחור עצמאות על פני אינטימיות", אמרה. "המרד שלי הוא לבנות משהו עם בעלי ולהראות לילדיי שאמהות היא דבר חזק, לא פסיבי".

ווסט אינה היחידה שמאמצת אורח חיים של עבודות בית והכנת ארוחה חגיגית עד 6 בערב. גרטשן אדלר, אמא ואינפלואנסרית בת 38 מקליפורניה, חיה חיים דומים אך עושה טוויסט להישארות בבית. אדלר הפכה ויראלית ברשתות החברתיות בזכות הסרטונים שלה, כשהיא מכינה גרסאות לא מעובדות של חטיפי ג׳אנק קלאסיים, כמו אוראו ביתי.

"אני חושבת שהרבה נשים מחפשות את אורח החיים הזה", אמרה אדלר לעיתון הפוסט. "הן רוצות לקבל בחזרה את הבית שלהן. הן רוצות לצאת מאורח החיים המהיר של סביבת העבודה, המנטליות של להיות בוסית, והן פשוט רוצות להיות בבית". אדלר מוסיפה: "אני לא חושבת שזה לא צריך להיות עם קונוטציה שלילית בכלל".

למרות שהנשים האלה מקבלות המון ביקורת מאחרים, הן לא מתרגשות מזה. "יש אנשים שמניחים שלבחור בבית זה אומר שאת מדוכאת או צרת אופקים, וזה מטורף בהתחשב בכך שאני פשוט בבית שלי מכינה מרק ומתעסקת בעניינים שלי", אמרה ווסט לאתר What's The Jam.

בת ה-30 מכירה בכך שהגישה שלה די ייחודית במיוחד בימינו. ווסט לא נרתעת מלהגיב לאלה שמזלזלים בעבודות הבית שלה: "ואם מישהו עדיין חושב שלהיות בבית זה לא עבודה אמיתית, אני מזמינה אותו לשמור על שני ילדים, לדאוג להם ובו זמנית גם להכין אוכל, לנקות ולדאוג לבית במשך 12 שעות ברצף - פה אין הפסקות ואין בונוסים".

הסיפורים של ווסט ואדלר מציגים תופעה מעניינת של נשים שבוחרות בדרך חיים מסורתית כסוג של מרד תרבותי. הן רואות באמהות וניהול הבית לא כמגבלה אלא כבחירה מעצימה ומשמעותית. המסר שלהן ברור: אמהות ועקרות בית עושות עבודה חשובה ומאתגרת, ולא צריך להתבייש בבחירה הזו. חבל שבישראל זאת לא ממש אופציה כשחייבים שתי משכורות.