בעולם שבו המדינה היחידה שמעניקה לך דוז פואה באירוויזיון היא הידידה הקרובה שלך - ישראל יודעת שאזרבייג׳ן תמיד תהיה שם בשבילה. שתי המדינות מקיימות יחסים אסטרטגיים מזה עשרות שנים, שמושתתים על אינטרסים משותפים ושיתוף פעולה צבאי נרחב. אזרבייג'ן משמשת כאחת מספקיות הנפט החשובות לישראל ורוכשת ממנה מערכות נשק מתקדמות, כולל רחפנים, מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות ביטחוניות חדישות.
השיתוף הפעולה הבטחוני התעמק במיוחד לאחר מלחמת נגורנו-קרבאך ב-2020, בה מערכות נשק ישראליות מילאו תפקיד מכריע בניצחון האזרבייג'ני על אמרניה. מעבר לממד הצבאי, שתי המדינות חולקות חששות משותפים מההתחזקות האיראנית באזור ומאיומי התוכנית הגרעינית של טהראן. אולם כעת, כאשר הסכסוך בין ישראל לאיראן מסלים למלחמה פתוחה, אזרבייג'ן מוצאת עצמה במצב גיאופוליטי מורכב במיוחד, היא נאלצת לאזן בין הברית העמוקה עם ישראל לבין הצורך לשמור על יחסים יציבים עם איראן השכנה, שחולקת איתה גבול ארוך ואוכלוסייה אזרית משמעותית שנמצאת באיראן.
בייראמוב הדגיש שאזרבייג'ן "לא תאפשר בשום נסיבות שהמרחב האווירי או השטח שלה ישמשו להתקפות נגד איראן או כל מדינה אחרת". ההצהרה באה על רקע חששות איראניים ארוכי שנים שישראל - בעלת ברית קרובה של אזרבייג'ן וספקית נשק מרכזית - עלולה להשתמש בשטח האזרבייג'ני לביצוע התקפות.
המתיחות בין איראן לישראל הגיעה לקרבה מסוכנת לגבולות אזרבייג'ן, כאשר שיגורי טילים ישראליים ואיראניים מרובים נראו לכאורה ממחוז הגבול ג'ולפא בנחיצ'וואן. בייראמוב הזהיר בשיחה עם ארקצ'י כי "הסכסוך מסתכן בבליעת האזור הרחב יותר", וקרא ל"מאמצים דיפלומטיים למניעת הסלמה נוספת".
כאשר איראן סגרה את המרחב האווירי שלה בתגובה להתקפות הישראליות, אזרבייג'ן הקלה על מעבר יבשתי על פני גבולה עבור נציגי מדינות שונות, ביניהם גם צוותים דיפלומטיים איראניים וזרים. המדינה אפשרה פינוי של מאות אזרחים זרים דרך מעבר הגבול בדרום אזרבייג'ן, כולל אזרחי רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, ויאטנם, ארצות הברית, ספרד, פורטוגל, פינלנד והפיליפינים.
לגבי אזרבייג'ן ספציפית, ממדוב הרגיע: "איראן תבדוק איזה מרחב אווירי של איזו מדינה שימש את ישראל לתקיפות נגדה, ואזרבייג'ן אינה ביניהן. בהתאם, לאיראן אין בסיס לכל פעולה נגד אזרבייג'ן. יתרה מכך, אין תשתיות ישראליות או אמריקניות בשטח האזרבייג'ני".
עם זאת, הוא הזהיר מפני שינוי אפשרי בסנטימנט: "לאחר מותם של קצינים איראניים בכירים, אנשים חדשים עלו לשלטון שעלולים לפעול באופן שונה. זה הופך את המצב לבלתי צפוי ולכן כרוך בסיכונים. עם זאת, אין סיבות אובייקטיביות לסיכונים הקשורים לאזרבייג'ן. בכל זאת, להנהגה הצבאית החדשה יכולה להיות גישה שונה כלפי מדינות שכנות. חשוב להבין שהמיקוד הצבאי של איראן מרוכז יותר בגבולותיה המערביים ובדרום".
המומחה סיכם: "ישראל קיבלה אישור מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף את איראן. ישראל לא תפסיק את התקיפות האוויריות שלה. המטרה העיקרית שלה היא לשלול מאיראן את היכולת לרכוש נשק גרעיני. עד שזה יושג, התקיפות האוויריות של ישראל יימשכו".
לגבי השלכות אפשריות על אזרבייג'ן, שאהינוגלו הזהיר: "אזרבייג'ן חייבת להיות מוכנה לתרחישים שונים של איך העניינים עלולים להתפתח באיראן. בני ארצנו באיראן עלולים לפנות לטורקיה ולאזרבייג'ן לקבלת הגנה מהמלחמה. במקרה כזה, נצטרך לספק מקלט לבני ארצנו. אנו לא רוצים שהמלחמה תסלים לרמה כזו. בו בזמן, יש לחזק את אמצעי הביטחון באזרבייג'ן. חוגים שמרניים באיראן עלולים להקצין ולנקוט צעדים נגד מדינות אזוריות המשתפות פעולה עם ארה"ב וישראל".
אזרבייג'ן מנווטת בזהירות רבה בין שני שכניה הנלחמים, שומרת על ניטרליות מוצהרת תוך הכנה למגוון תרחישים אפשריים ומתן סיוע הומניטרי למדינות זרות הנפגעות מהמשבר.
התרעות פיקוד העורף