אכילה רגשית היא תופעה נפוצה שמתרחשת כאשר אנו פונים לאוכל – לרוב לאוכל מנחם עתיר פחמימות, שומנים או סוכר – כדי להתמודד עם רגשות שליליים ולא מתוך רעב פיזי. מתוקים, פסטות, חטיפים, הופכים לדרך המהירה "לכבות" את המתח. אבל חשוב להבין: גם אם הגוף שלנו מרוויח מנת דופאמין רגעית (הורמון שקשור להנאה), התחושה הזאת חולפת במהירות, ולעיתים מותירה אחריה רגשות אשם, כבדות וחוסר שליטה.
בתקופות של חוסר שגרה, כמו בימים אלו, הסיכוי לאכילה רגשית גובר. השגרה מתערערת, היציאה מהבית מצטמצמת, יש יותר זמן מסך וחדשות, פחות תנועה פיזית, ואצל רבים – גם פחות שעות שינה. כל אלה מביאים אותנו לחפש אחר מקורות נחמה זמינים, והאוכל הוא הנגיש ביותר.
במקום להילחם בעצמנו או להרגיש אשמים, אפשר לנסות לאמץ מספר הרגלים פשוטים שיעזרו להפחית את הדחף הזה ולהחזיר את תחושת השליטה:
לסיכום, המצב הלא פשוט שאנחנו חיים בו משפיע על כולנו. חשוב לא להיות ביקורתיים עם עצמנו, להבין שהגוף והנפש מגיבים למתח, ולחפש דרכים בריאות להתמודד. אכילה רגשית היא סימן – לא כישלון. הזדמנות לעצור, להקשיב לעצמנו, ולמצוא את הדרך הייחודית שלנו לעבור את התקופה הזו עם כמה שיותר איזון ואכילה מודעת.