המומחית מסבירה שמאחורי השאלה התמימה לכאורה מסתתרת משמעות בעייתית: "זה מאפשר להם לענות תשובה אוטומטית ומוכנה מראש. לשאול מישהו את השאלה הזו זה בעצם לשאול 'כמה אתה שווה?'", כשאנו שואלים על מקום העבודה או העיסוק של האדם, אנו למעשה מעריכים כספית את המכר החדש שלנו ומנסים לקבוע את ערכו החברתי והכלכלי.
העניין הופך להיות עוד יותר בעייתי כשמדובר באנשים שלא רואים את עצמם דרך העבודה שלהם. "אם מישהו לא מוגדר על ידי מה שהוא עושה, זו למעשה שאלה גסה", מדגישה ואן אדוארדס. דוגמאות לכך יכולות להיות אב בית, סטודנט, פנסיונר, או מישהו שעובר תקופה קשה בקריירה שלו.
במקום לשאול על העבודה, ואן אדוארדס מציעה חלופות שיוצרות קשר אמיתי יותר: "אתם יכולים להחליף אותה ב'עובד על משהו חדש בימים האלה?' או 'עובד על משהו מרגש לאחרונה?'".
השאלות האלה יוצרות מה שהיא מכנה "חיבור עם רשות", הן נותנות למקבל את החופש לבחור איך לענות. "אתם שואלים מישהו את השאלה הזו, אתם נותנים לו רשות אם הוא רוצה לספר לכם על מה שהוא עושה. אם הם לא מוגדרים על ידי מה שהם עושים, הם יספרו לכם משהו טוב יותר".
הגישה הזו פותחת אפשרויות רחבות יותר לשיחה, חלק מהאנשים יבחרו לדבר על העבודה שלהם, אחרים על תחביב מרגש שהם עובדים עליו או חופשה שהם מתכננים. "זה גם נותן לכם פיסות מידע טובות לפעם הבאה שאתם רואים אותם, כשאתם יכולים לומר, 'היי, איך היה הדבר הזה שעבדת עליו?'".
ואן אדוארדס מציעה שאלת המשך נוספת שיכולה להעמיק את הקשר: "מה המטרה הכי גדולה שלך עכשיו?". היא מסבירה שהתגובה לשאלה הזו תהיה אחת משתיים: "אחת, מישהו ינפנף אתכם... או, הם הולכים לספר לכם על המטרות שלהם. זה גם דבר נהדר שאתם יכולים להמשיך עליו, כי אז כשאתם רואים אותם חודש אחר כך, או שבוע אחר כך, או שנה אחר כך, אתם יכולים להיות כמו, 'היי, איך זה הלך?'".
המומחית חושפת שאלה נוספת שיכולה לשנות לחלוטין את הקשר עם אנשים: "איזה דמות מספר, סרט או טלוויזיה הכי דומה אליך ולמה?". למרות שהיא נשמעת כמו "שאלה מטופשת של מסיבת ערב שנשמעת יומיומית", התשובה עליה חושפת דברים עמוקים על האדם.
"איך מישהו מתייחס לדמויות, לערכים או לאישיות שלהן זה איך הם רואים את עצמם, והתשובות של אנשים ידהימו אתכם", מסבירה ואן אדוארדס. היא מספרת על חוויה אישית מרגשת שממחישה את עוצמת השאלה:
"הייתי חברה של מישהי במשך שש שנים. [היא הייתה] אחת החברות הכי קרובות שלי, ראיתי אותה כל הזמן. יצאנו לטיול סוף שבוע ביחד [...] ושאלתי אותה את השאלה הזו. היא אמא לשלושה, סופר מצחיקה, סופר חכמה. אז חשבתי, 'היא הולכת לבחור דמות אמא מהטלוויזיה שהיא סופר חכמה ומצחיקה'. שאלתי אותה, היא חושבת על זה אולי שנייה אחת, ואומרת 'קטניס מ'משחקי הרעב''. אמרתי 'זו שנלחמת על החיים שלה?', היא ענתה 'כן, ככה אני מרגישה כל יום'".
התשובה הזו פתחה שיחה חדשה לגמרי: "ואנחנו, בפעם הראשונה בשש שנים, ניהלנו שיחה על איך היא מרגישה לגבי היום שלה שהייתה שונה לחלוטין מכל דבר שידעתי אי פעם, שהיא מרגישה מפוחדת ובודדה, ושהיא נלחמת על הישרדות. וזו הייתה הפעם הראשונה שבאמת התחברנו".
הגישה של ואן אדוארדס מדגישה את החשיבות של לראות אנשים איך שהם רואים את עצמם, ולא איך שאנו רואים אותם. השאלות הנכונות יכולות להוביל לקשרים עמוקים יותר ואמיתיים יותר, בזמן שהשאלות הלא נכונות עלולות ליצור ניכור ואי-נוחות מיידיים.
התרעות פיקוד העורף