חושבים שתגיעו לגן עדן או גיהנום? לאורך השנים, אנשים רבים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים מדווחים על חוויות דומות ומרתקות. החוויות הנפוצות כוללות חיזיונות של אורות בקצה מנהרה, מפגשים עם יקירים שנפטרו, ותופעה הנקראת "שבע דקות אחרי המוות" - הרעיון שפעילות המוח ממשיכה במשך כמה דקות אחרי מוות קליני, ואולי מאפשרת לאדם לחזור אל הזכרונות המאושרים ביותר שלו.
בעוד תיאוריות חדשות ממשיכות להתפתח, נציג בכתבה הזו שתי עדויות מרתקות ממקור ראשון של אנשים שטוענים שביקרו בעולם הבא, במטרה להבין טוב יותר מה ממתין לכולנו.
עדותו של ד"ר אבן אלכסנדר - מנוירוכירורג לחווה חוויה רוחנית
ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג בוגר הרווארד, היה בעבר ספקן בנוגע לחוויות של כמעט מוות. הוא דחה אותן כ"מוח שיורה בבלאגן תחת לחץ". אולם בנובמבר 2008, חייו השתנו לחלוטין כאשר חלה בדלקת קרום המוח הקטלנית.
תוך ארבע שעות בלבד, ד"ר אלכסנדר נפל לתרדמת עמוקה. הוא בילה שבעה ימים מחובר למכונת הנשמה, כאשר הסיכוי שלו לשרוד עמד על 10% בלבד. השילוב של דלקת קרום המוח וההידרדרות הנוירולוגית המהירה הפך את מצבו לקריטי ביותר.
במהלך התרדמת, ד"ר אלכסנדר טוען שחווה מסע יוצא דופן לממלכה רוחנית שהוא מכנה "ממלכת השער". בספר הזכרונות שלו "הוכחה לגן עדן", הוא מתאר בפירוט את החוויה המדהימה: "עמק השער היה מלא בדמויות כדור הארץ ודמויות רוחניות: חיי צמחים תוססים ודינמיים, עם פרחים וניצנים הפורחים בשפע וללא סימני מוות או ריקבון, מפלים שזורמים לתוך בריכות קריסטל נוצצות, אלפי יצורים רוקדים למטה בשמחה ובחגיגות גדולות".
הנוף כלל גם "כדורים זהובים מזנקים בשמיים למעלה, מקהלות מלאכים מקרינות מזמורים והמנונים שרעמו דרך המודעות שלי, ונערה חמודה על כנף פרפר שהתברר חודשים מאוחר יותר כחשובה מאוד להבנה שלי של מציאות החוויה".
במהלך החוויה, ד"ר אלכסנדר פגש אישה שהעבירה לו מסר חשוב ללא מילים - שהוא אהוב עמוקות ואין לו מה לפחד. היא הדריכה אותו למימד נוסף הנקרא "הליבה", שם הוא הרגיש עטוף במה שהוא מתאר כ"לב האלוהי".
המקום היה "מרחב נטול התמצאות קונבנציונלית אבל גדוש באהבה אינסופית וחסרת גבולות". שם הוא שמע "את המוזיקה המדהימה ביותר" והרגיש שלווה מוחלטת. הוא גם פגש את הבורא, לא כדמות אלא כ"כוח מוחלט שהרגיש כמו בית".
לאחר שנאמר לו שעדיין לא הגיע זמנו להישאר, הוא חצה ממלכות רוחניות שונות וחזר לחיים. החלמתו המהירה והמפתיעה השאירה את הצוות הרפואי המום.
ד"ר אלכסנדר טוען ש"העולם שלו לעולם לא יהיה אותו הדבר" לאחר החוויה. זוהי תמורה דרמטית עבור מי שבעבר דחה חוויות כאלה כהזיות. המקרה המדהים שלו זכה לתשומת לב רבה ונותח על ידי האחות בהוספיס ג'ולי מקפאדן, שלעתים קרובות דנה במוות כדי להקל על פחדיהם של אנשים. ההחלמה המפתיעה והמהירה שלו השאירה את הצוות הרפואי המום לחלוטין.
עדותה של שרלוט הולמס - מסע בן 11 דקות לגן עדן וגיהנום
שרלוט הולמס, בת 68, חוותה מוות קליני במשך 11 דקות במהלך בדיקת לב רגילה אצל הקרדיולוג שלה. לחץ הדם שלה זינק לרמה מסוכנת של 234 על 134, והצוות הרפואי הזהיר: "את עוברת עוד שבץ או שתעברי התקף לב"
במהלך הדקות הקריטיות, שרלוט תיארה איך הרגישה מנותקת מגופה וצפתה במאמצי ההחייאה מלמעלה. "הייתי מעל הגוף שלי. יכולתי לראות את בעלי עומד בפינה. הוא נסוג. יכולתי לראות אותם, כל האחיות מסביב ואז פקחתי את העיניים".
כאשר נפתחו עיניה ברוח, היא הבינה מיד היכן נמצאת: "יכולתי להריח את הפרחים היפים ביותר שהרחתי אי פעם ואז שמעתי מוזיקה. כאשר פקחתי את עיני ידעתי איפה אני. ידעתי שאני בגן עדן".
שרלוט מתארת את גן עדן כמקום של יופי בלתי נתפס: "אני לא יכולה להעביר לכם איך גן עדן נראה כי זה כל כך מעל למה שאנחנו יכולים אפילו לדמיין, פי מיליון. אין פחד. זה כמו שמחה טהורה כאשר המלאכים משתלטים על הכל, אין פחד כשאת הולכת הביתה. זה שמחה טהורה". היא תיארה נוף מדהים: "יכולתי לראות את העצים, יכולתי לראות את הדשא והכל היה אחד וזרם עם המוזיקה כי הכל בגן עדן".
החוויה כללה מפגשים רגשיים עם בני משפחה שנפטרו. שרלוט זיהתה את הוריה ואחותה, וכן "קדושים עתיקים". היא מתארת: "הם לא נראו זקנים, הם לא נראו חולים. אף אחד מהם לא לבש משקפיים, הם נראו כאילו הם בשנות השלושים שלהם. הכרתי אותם, שם בגופים החדשים שלהם. הם נראו נפלא".
שרלוט מתארת מפגש מיוחד: "עמד מאחורי אמא ואבא אור כל כך בהיר שלא יכולתי להסתכל עליו. זה היה כל כך בהיר אבל ידעתי שזה האב השמימי שלי". במהלך החוויה, היא גילתה גילוי מרגש: "שמעתי את האב השמימי שלי אמר לי, 'זה הילד שלך'. איבדתי את הילד הזה כשהייתי בחודש החמישי וחצי להריון". היא מספרת כי הבינה שילדים ממשיכים לגדול בגן עדן: "48 שנים עברו והנה הילד שלי, הילד שלנו, הוא פעוט".
החוויה כללה גם חזון מפחיד של גיהנום. שרלוט מתארת: "אלוהים לקח אותי לגיהנום. הסתכלתי למטה, היה ריח של בשר רקוב ורעש של צרחות. אחרי היופי של גן עדן, לראות את הניגוד של גיהנום הוא כמעט בלתי נסבל". היא קיבלה מסר אזהרה: "זה המקום שבו הם ישכנו", התייחסות לגורל מסוים של נשמות.
לקראת סוף החוויה, שרלוט שמעה את אביה אומר: "יש לך זמן לחזור ולשתף". היא מתארת את החזרה לחיים: "הרגשתי את הכאב שבו לא הרגשתי כאב. הרגשתי את הצער".