כשהיסטוריונים עתידיים יסתכלו אחורה על ממשלת לייבור הזו, הם יזהו אותה כממשלה שחיסלה את הזהות הבריטית, התרבות ואורח החיים שהתקיימו באיים הללו במשך מאות שנים. האסון הגדול ביותר של השנה הראשונה של קיר סטארמר בתפקיד היה בעיקר הכישלון הקטסטרופלי שלו לרסן הגירה המונית בלתי מבוקרת. מאט גודווין, חוקר פוליטי ועמית באוניברסיטת בקינגהאם, כותב את דעתו ב-DailyMail על הנעשה באנגליה בכל הנוגע להגירה.
במהלך קמפיין הבחירות של השנה שעברה, לא היו סימנים לכישלון שעמד להגיע. ביולי 2024, סטארמר החלקלק הבטיח הכל כדי לזכות בשלטון. הוא הבטיח "לרסק את הכנופיות" ששלטו בזרמי המהגרים מעבר לתעלת למאנש, להביא פיקוד חדש לביטחון הגבול עם מאות עובדים ולטפל בתביעות המהגרים "במהירות, בנחישות ובצורה הוגנת".
אבל כל ההבטחות הנאות הללו נשארו רק מילים, שום דבר לא הפך לפעולה אמיתית. במהלך השנה שעברה, סטארמר וממשלתו למעשה הפכו את בריטניה למדינה עם גבולות פתוחים, מדיניות שהעם הבריטי מעולם לא הצביע עליה ולא רצה. בתהליך הזה, הם שיקרו לציבור, הטעו אותו ועשו לו "גזלייטינג" בנושא שהוא מהחשובים ביותר שמדינה צריכה להתמודד איתו.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הכלכלן האמריקאי תומס סואל אמר פעם: "חוקי הגירה הם החוקים היחידים שנידונים במונחים של איך לעזור לאנשים לשבור אותם". וזה בדיוק מה שסטארמר עשה - נתן עדיפות למהגרים שנכנסים לארצנו באופן לא חוקי על פני הרוב ההגון והחרוץ שמקיים ומכבד את חוקינו.
עיתון ה-DailyMail דיווח אתמול על מספרים מזעזעים: ביום אחד בלבד 879 מהגרים הצליחו לחצות את התעלה מצרפת לבריטניה. זה הביא את המספר הכולל של מבקשי המקלט שהגיעו לבריטניה בחצי השנה הראשונה לשיא חדש של כל הזמנים. ביום שאחרי הגיעו עוד 440 מהגרים.
מאז שהלייבור קיבלה את הכהונה לפני כמעט שנה בדיוק, כמעט 50,000 מהגרים, בעיקר גברים צעירים ממדינות איסלאמיות, נכנסו לבריטניה באופן לא חוקי, והעלו את הסך הכל מאז 2018 ליותר מ-170,000. עד כה השנה, מספר הסירות הקטנות עלה בכמעט 50 אחוז מאותה נקודה בשנה שעברה, ועלה בכמעט 80 אחוז מאותה נקודה ב-2023.
זהו משבר מתגלגל שעולה למשלם המסים הבריטי בין 7 ל-10 מיליארד פאונד בכל שנה, כסף שצריך ללכת לתמוך בשירות הבריאות הלאומי הקורס, בפנסיונרים ובמשפחות הנזקקות, לא באנשים שמפרים את החוקים בבריטניה.
המשבר הזה כמובן רק הולך להחמיר מהרגע שסטארמר והקבינט שלו החליטו לא ליישם את תוכנית רואנדה, לבטל הפללת הגירה לא חוקית, להרחיב את השימוש במלונות ובמגורים פרטיים למהגרים לא חוקיים ולאפשר לאלפי מהגרים נוספים להגיש בקשות למקלט ברגע שהם מגיעים לבריטניה.
ובעוד סטארמר ממשיך לטעון שהוא "מרסק את הכנופיות", חוזר על הביטוי כמו איזה רובוט שלא עובד כראוי, אפילו ראש הגבול הבריטי שלו יצא בשבוע שעבר ואמר שהאסטרטגיה שלו לא עובדת.
סטארמר רחוק מלרסק את הכנופיות, הוא למעשה מבטל את הפללתן. הוא עושה זאת כשהוא מסיר כל האמצעים המרתיעים לסחר בבני אדם, מציע לינה במלונות וקצבאות רווחה למהגרים לא חוקיים.
זה הותיר את משלם המסים הבריטי עם חשבון נוסף המוערך בסך של 15 מיליארד פאונד בעשור הקרוב. הדברים היחידים שסטארמר הצליח לרסן בשנה האחרונה הוא הביטחון של הגבולות בריטניה והזכות של הרוב החוקי לחיות במדינה שבה הם מרגישים בטוחים.
בפועל, כנראה שאלפי מהגרים נוספים נכנסים לבריטניה בדרכים לא מזוהות. חלקם מסתתרים בתוך משאיות מטען, אחרים משתמשים בדרכונים מזויפים או במסמכי זהות מזויפים, ועוד דרכים שונות. בינתיים, סטארמר והשרים שלו לא עושים כלום כדי לגרש את מאות האלפים של מהגרים לא חוקיים שכבר חיים ועובדים בינינו.
מגוחך לא פחות הוא לראות את סטארמר אומר שהוא רוצה להשקיע בהגנה ולחזק את הביטחון של בריטניה, בעוד שבאותו הזמן הוא מסרב להתמודד עם משבר גבולות שמביא כל מיני אנשים עם הרשעות פליליות ומיניות לארצנו.
וזה לא רק מה שקורה בגבולות. ברחבי הארץ, לא רק בערים הגדולות והכושלות באופן בולט כמו לונדון, ברמינגהאם ולסטר, אלא גם בעיירות השוק הקטנות יותר ובכפרי החוף, בריטניה הופכת כעת במהירות לבלתי מוכרת. מיליוני בריטים כעת, באופן מובן, מרגישים כמו זרים בארצם שלהם.
גם ההגירה החוקית מגיעה לרמות גבוהות יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה של בריטניה. מדובר במאות אלפי מהגרים שמגיעים כל שנה באופן חוקי, אבל רובם בעלי כישורים נמוכים ועובדים בשכר נמוך, יותר מ-80% מהם מגיעים ממדינות מחוץ לאירופה והם מגיעים ממדינות שהתרבות ואורח החיים שם שונים לחלוטין מבריטניה.
לא רק בערים הגדולות שכבר קרסו, כמו לונדון, ברמינגהאם ולסטר. גם בעיירות קטנות, בעיירות השוק המסורתיות, ואפילו בכפרי הדייגים השקטים על החוף הם נמצאים. בריטניה משתנה כל כך מהר שהאנגלים עצמם כבר לא מזהים את המקום שבו הם גדלו.
ההשפעה הבלתי נמנעת של זה הייתה להמשיך ולהעלות שכר דירה. מחירי בתים בלונדון, למשל, ירדו ב-20 אחוז מאז שנות ה-90, בעוד ששכר הדירה עלה ב-85 אחוז במהלך 15 השנים האחרונות. כמעט מחצית מכל הדיור הסוציאלי בבירה הלך למשקי בית שבראשם עומדים אנשים שלא נולדו בבריטניה.
איך אפשר לקוות לפתור את משבר הדיור כשבונים רק בערך 200,000 בתים בשנה באנגליה ובוויילס אבל מוסיפים קרוב לחצי מיליון איש לאוכלוסייה כל שנה? ואיך אפשר לקוות להציל את השירותים הציבוריים הקורסים של בריטניה, משירות הבריאות הלאומי ועד השיטור, בעוד שמוסיפים אנשים לעומס האינסופי הזה?
מחקר לאחרונה מצא שאזרחים זרים נעצרים פי 3.5 יותר מאזרחים בריטיים על עבירות מין. אולי התוצאה המזעזעת ביותר של ההגירה ההמונית הייתה שערוריית כנופיות האונס, שקיימת מאז שנות ה-90, אך כולם מתעלמים מכך. הנושא חזר לסדר היום בינואר כשחלק גדול מהפוליטיקאים, במיוחד חברי פרלמנט לייבור שתלויים בקולות מוסלמיים, קיוו שזה ייעלם ולא ידברו על זה שוב.
ביותר מ-50 עיירות וערים, כנופיות מאורגנות של גברים מוסלמיים ממוצא פקיסטני אנסו, תקפו מינית והתעללו באופן שיטתי בבנות מהמעמד הפועל הלבן. ומה סטארמר עשה כשאנשים דרשו לדעת את האמת ולקבל צדק לבנות המסכנות הללו על ידי בקשה לחקירה ארצית? הוא האשים אותם ב"קפיצה על עגלת הימין הקיצוני".
אחרי שנה של ממשלת לייבור, הדבר ברור לכולם: ההגירה ההמונית והבלתי מבוקרת הורסת את בריטניה. היא מפלגת את העם, פוגעת בכלכלה ומסכנת את הביטחון.
נכון, סטארמר פרסם אתמול מסמך רשמי חדש שמבטיח לחזק את מערכת ההגירה. הוא הבטיח דברים כמו מבחני אנגלית לכל מי שמבקש ויזה, ולהאריך את התהליך לקבלת אזרחות מ-5 שנים ל-10 שנים.
אבל יש בעיה גדולה: ראש הממשלה מסרב להגיד כמה מהגרים בדיוק הוא מוכן לקבל כל שנה. ובהתבסס על מה שהוא עשה עד עכשיו, כנראה ששום דבר לא יקרה באמת. למה? כי הצהרות כאלה על הגירה זה רק "תיאטרון פוליטי", נשמע טוב בעיתונים אבל שום דבר לא משתנה במציאות.
בשנה הראשונה שלה, ממשלת לייבור עשתה "ניסוי קיצוני" עם ההגירה והניסוי הזה כשל בצורה מסוכנת. מדינה שלא שולטת בגבולות שלה זו לא מדינה רצינית. מדינה שלא מגינה על האזרחים שלה לא תחזיק מעמד. ובריטניה, למרבה הצער, הפכה בדיוק לסוג הזה של מדינה תחת הנהגתו של סטארמר.