קוראת פונה לטור הייעוץ של הסופרת ג'יין גרין ומתארת מצב מורכב שבו היא מתמודדת עם חשדות כבדים לגבי נאמנותו של בן זוגה. לדבריה: "החבר שלי ואני יחד כמעט שלוש שנים. אני כל כך מאושרת ומאוהבת בו, אז אני די מאוכזבת מכך שהוא עדיין לא הציע לי נישואין, זה גורם לי לפקפק בכך שהוא חש כלפיי באותו אופן".
האישה מספרת על האירוע שהחריף את חששותיה, כאשר אמרה: "הרגשות האלה סביב האהבה שלו כלפיי החמירו מאוד בשבוע שעבר. עצרתי במשרד של בן הזוג שלי כדי להביא לו את הארנק שלו, שהוא שכח בטעות בבית".
עוד היא הוסיפה כי: "לפני שהגעתי, שלחתי לו הודעה כדי לשאול אם הוא רוצה לאכול איתי ארוחת צהריים כי אני באזור, והוא השיב שהוא לא יכול כי יש לו ארוחת צהריים עם לקוח".
אולם מה שהיא גילתה הלם אותה, כפי שמתארת: "אחרי שהבאתי לו את הארנק, עברתי בבית הקפה הכי אהוב עלינו כדי לקחת ארוחת צהריים לעצמי לדרך, וראיתי אותו יושב בשולחן לשני אנשים עם עמיתה מושכת מאוד מהעבודה... ובלי לקוחות". בעקבות התגלית המטרידה, היא מספרת: "עזבתי לפני שהוא יכל לראות אותי, כשאני מרגישה המומה ומבולבלת".
כשהיא מתארת את העימות שהתרחש באותו ערב, היא מספרת: "כשהוא הגיע הביתה באותו ערב, עימתתי אותו על מה שראיתי". התגובה של החבר, לדבריה, הייתה מתחמקת: "החבר שלי הרגיע אותי בשלווה שזו הייתה רק ארוחת צהריים, ושהם דיברו על לקוחות. אבל אני יודעת בוודאות שהאישה שהוא היה איתה עובדת במחלקה שונה לגמרי ממנו, אז אין סיכוי שהם חופפים בנושא הזה".
הכותבת מביעה את הקונפליקט הפנימי שלה, כשהיא אומרת: "לא דחקתי בו יותר בנושא, כי אני לא רוצה להישמע מטורפת ולהרחיק אותו, במיוחד כשאני עושה כל מה שאפשר כדי לגרום לו לרצות להציע נישואין, אבל אני באמת מרגישה שמשהו כאן לא בסדר".
היא מוסיפה ומספרת על חשדותיה המתמשכים: "הוא לעתים קרובות נשאר מאוחר במשרד, או אומר שהוא הולך לשתות בבר עם עמיתים מהעבודה אחרי העבודה. מה אם כל הזמן הזה הוא היה עם האישה הזאת?"
בסיום פנייתה, האישה שואלת בייאוש: "האם עלי לנסות להופיע במשרד שלו אחרי העבודה בלי הודעה מוקדמת כדי לתפוס אותם בפעולה, או לדרוש שהוא יתן לי לבדוק את הטלפון שלו לחיפוש הודעות מפלילות? איזו בחירה אחרת יש לי?"
התשובה המקצועית של ג'יין גרין
הסופרת ג'יין גרין, נותנת מענה מעמיק ומאוזן לפנייה הכואבת. היא פותחת את תשובתה בהבנה עמוקה לקושי שבמצב: "להיות מאוהבת עמוקות במישהו בעוד שבאותו זמן מרגישה שהוא בגד בך זה מצב קשה מאוד".
גרין מדגישה את חומרת הבעיה הבסיסית במערכת היחסים: "בין אם החבר שלך בוגד או לא, העובדה שהוא שיקר לך היא בגידה עבורך". היא מוסיפה בהבנה: "זה מובן לחלוטין שאת מרגישה עכשיו חרדה ולא בטוחה".
המומחית מפנה את תשומת הלב לבעיה עמוקה יותר במערכת היחסים: "עם זאת, אני חשה שיש בעיה גדולה יותר במערכת היחסים שלכם מהשקרים של החבר שלך, וזה חוסר התקשורת שלכם". היא מסבירה: "מערכות יחסים מצליחות בעיקר עם תקשורת פתוחה, ובהתבסס על החרדה שלך לגבי אירוסין, נראה שזה משהו שחסר לשניכם".
גרין מדגישה את הזכות הלגיטימית של השואלת לבהירות: "אחרי שלוש שנים יחד, את בהחלט ראויה לדעת מה הכוונות שלו לעתיד". היא מציעה דרך פעולה ברורה וישירה: "הדרך היחידה היא לעמת את החבר שלך לגבי לאן מערכת היחסים הזו הולכת, ולספר לו בדיוק איך את רוצה שהעתיד שלך ייראה".
המייעצת מעודדת אומץ בתקשורת בזוגיות, תוך הכרה בקושי: "להיות כנה ופתוחה לגבי הרצונות והצרכים שלך עלולה לגרום לך להרגיש פגיעה, אבל זה יעלם כשתפסיקי לנחש מה קורה ולבסוף תקבלי קצת בהירות".
היא מתארת את התוצאות האפשריות: "או שהוא יירגע אותך על ידי אמירה שהוא באותו עמוד ואתם יכולים לדון כראוי על העתיד שלכם יחד, או שאת תגלי שהוא לא באותו מקום".
גרין מדגישה את החשיבות של קבלת התשובה: "לא משנה מה הוא יגיד, את חייבת לקבל את התשובה שלו. את לא יכולה לשנות את דעתו של מישהו אחר, כמה שאת עלולה לרצות".
היא מסיימת בעצה נחרצת וברורה: "אם אחרי שלוש שנים הוא לא מוכן לעשות את הצעד הבא, הגיע הזמן לך להמשיך הלאה". הסופרת מסכמת במסר מעצים: "את ראויה למישהו שמחבק אותך במלואו, ושמסוגל לפגוש אותך היכן שאת נמצאת".