עם הגיל, העור עלול להפריש ריח רע שקשה להיפטר ממנו בשיטות טיפול אישיות שונות, אך מומחה לטיפול בקשישים חשף מזון-על נפוץ שיכול לעזור להם להחזיר ריח גוף רענן, לפי מאמר שפורסם ב"דיילי מייל" הבריטי. נדגיש כי הריח החמוץ והלא נעים על פי מדענים הוא תהליך כימי אמיתי המתפתח עם הגיל.
לסלי קני, מומחית בתחום בריאות ההזדקנות, הסבירה שאכילת פטריות עד ארבע פעמים בשבוע יכולה לעזור להיפטר מהריח. הריח נובע מתרכובת הנקראת 2-noninal, שנוצרת כאשר חומצות שומן אומגה 7 מתפרקות בשמני עור טבעיים, המכונים חלב, באמצעות חמצון.
עם הגיל, הגוף מייצר פחות נוגדי חמצון המגנים על שומן העור מפני פירוק. במקביל, התחדשות תאי העור מואטת, מה שמאפשר לתרכובת הכימית 2-noninal להצטבר ולשרוד.
תופעה זו תועדה לראשונה במחקר יפני משנת 2010, שמצא כי 2-noninal קיים רק אצל אנשים מעל גיל 40, ללא קשר למגדר או להרגלי ההיגיינה האישיים שלהם.
"זה היה המחקר הראשון שהראה ש'הריח הייחודי של אנשים מבוגרים' מתפתח מאוחר יותר בחיים", אמרה קני. "הבעיה מחמירה בשל העובדה שאנשים מבוגרים פשוט לא מחדשים את תאי העור שלהם באותה מהירות כמו אנשים צעירים, מה שאומר שעור 'חלוד' מצטבר ופולט ריח חזק יותר".
הריח מתיישב לעתים קרובות בעור, על בגדים, במצעים, ואפילו הרגלי הטיפוח האישי המחמירים ביותר אינם יכולים להסיר אותו לחלוטין.
פטריות עשויות להציע פתרון מבטיח, מכיוון שהן מכילות שתי תרכובות נדירות, ארגוטיונאין וספרמידין, הפועלות מתוך הגוף כדי להילחם בהיווצרות 2-noninal.
ארגוטיונאין היא חומצת אמינו טבעית עוצמתית ונוגד חמצון המגנה על שומן העור מפני פירוק ל-2-נונינלי. כמובן שגוף האדם אינו יכול לייצר ארגוטיונין, אך הוא נמצא רק ברמות גבוהות בפטריות.
במקביל, ספרמידין מקדם אוטופגיה, התהליך שבו תאים ישנים ופגומים מתפרקים ומוחלפים.
"אכילת צמחים עשירים בספרמידין באופן קבוע, כולל פטריות, קטניות, אפונה ופולי סויה, יכולה גם להפעיל אוטופגיה", אמרה קני.
"תמצית פטריות שמפיניון מעכבת ישירות את הייצור של תרכובות ריח רעילות בגוף", כתבו החוקרים, ומורידה את רמות האמוניה והמתילמרקפטן, תרכובות הקשורות למעי הידועות כגורמות לריחות לא נעימים.
בדיקות מעבדה הראו שהוא עזר לפרק את תוצרי הלוואי מבוססי הגופרית הללו לצורות חסרות ריח, ולנטרל ביעילות ריח.
במחקר אחר שפורסם בכתב העת Food Chemistry, חוקרים מאוניברסיטת טורקו, פינלנד, ניתחו את תרכובות הריח הטבעיות בפטריות בר נורדיות, וגילו כי ישנם כימיקלים כמו 2-noninal הקשורים לריח גוף המתפתחים עם הגיל. החוקרים מצאו כי הפטריות מכילות חומרים שיכולים לעכב את תהליך העור האחראי לאותם ריחות.
החוקרים גילו כי "תרכובות הטעם בפטריות מקורן בחומצה לינולאית, אותה חומצת שומן שמתפרקת ל-2-noninal בעור האדם", והדגישו כי מיני פטריות אכילות "מכילים מסלולים טבעיים לוויסות תהליך הפירוק הזה".