אישה נשואה מתמודדת עם משבר עמוק לאחר שבעלה ביקש ממנה לשחק משחק תפקידים שהעלה זיכרונות כואבים מהעבר. בקשתו הפשוטה לכאורה חשפה חששות עמוקים שחשה במשך שנים, כך היא כותבת לג׳נה הוקינג ב-DailyMail.
"בעלי הציע לאחרונה שננסה משהו חדש בחדר השינה, קצת משחק תפקידים קל", סיפרה האישה. "המילים המדויקות שלו היו 'אני רוצה שתתלבשי כמו מנקה. את יודעת, במדים קטנים, עקבים, כפפות... אולי עם מטאטא נוצות'".
הבקשה לכאורה תמימה הזו עוררה בה זיכרונות מייסרים מהעבר. "הוא חשב שהוא מחרמן אותי. אני, לעומת זאת, הרגשתי את הלב שלי נשבר", הסבירה, כשהיא מגלה את השורש לתגובתה החזקה.
"כי לפני שנים, כשהייתה לנו מנקה שבועית, תמיד הייתה לי הרגשת בטן שמשהו קורה", הזכירה. פרטי ההתנהגות החשודה עדיין חרוטים בזכרונה: "הוא היה ידידותי מדי איתה, חזר הביתה מוקדם מהעבודה כמה פעמים כשהיא הייתה אמורה להיות שם, והמשכתי להריח בושם לא מוכר על חולצת העבודה שלו".
כשניסתה לעמת אותו בזמנו, התמודדה עם הכחשה מוחלטת. "כשעמתתי אותו אז, הוא דחה את זה בתור פרנויה. המנקה עזבה בסוף, ועזבתי את זה, בעיקר כי לא היו לי הוכחות", אמרה, אך הוסיפה: "אבל החשד לא עזב אותי".
עכשיו, בעקבות הבקשה החדשה של בעלה, כל הרגשות האלה עלו מחדש. "עכשיו זה. הוא רוצה שאני אשחק תפקיד של משרתת", היא מסבירה את הקשר המייסר שיצרה.
חברותיה ניסו להרגיע אותה ולהציג את הבקשה כמשהו נורמלי. "החברות שלי אומרות שזה פטיש תמים, כל גבר מפנטז על סקס עם 'העוזרת'. אבל בעיני, זה מרגיש כמו הודאה בהסוואה", היא מסבירה את התחושה הקשה שמלווה אותה.
תשובת המומחית
ג׳נה הוקינג, נותנת עצות לאישה ומאמתת את תחושותיה. היא מתחילה בהסבר על האינטואיציה הנשית ומשמעותה:
"הנה העניין עם האינטואיציה של נשים: זה לא רגש, זה ראיות שלוחשות לך. נתונים תת-מודעים. שתיקות פתאומיות. בושם לא מוכר", מסבירה הוקינג. היא מדגישה כיצד נשים נוטות להתעלם מהאותות האלה: "הכל מתויק במגירה מנטלית מאובקת שכתוב עליה 'כנראה כלום'".
אבל, לדבריה, הרגע הנוכחי חושף את האמת. "עד שיום אחד, הבעל שלך מציע בעליזות שתתלבשי כמו האישה שתמיד חשדת שהוא שוכב איתה. אז הכל נשפך", היא מתארת את הרגע שבו הכל מתחבר.
הוקינג מספקת אימות חשוב לתחושותיה של השואלת: "אז לא, את לא מגזימה. את סוף סוף מגיבה". היא מציגה פרשנות חדה של הבקשה: "אני לא חושבת שזו פנטזיה. אני חושבת שזו פרוידיאני. הוא רוצה לחזור למשהו שהוא כבר עשה, או לפחות נורא רצה לעשות, עם מישהי אחרת מאחורי הגב שלך".
המומחית מסבירה את הטבע האמיתי של פטישים: "פטישים הם מוזרים, אישיים ולעתים קרובות מצחיקים, אבל הם לא מגיעים משום מקום, הם נוצרים מחוויות חיים". היא מפרטת: "לפעמים אלו חוויות תמימות, כמו התאהבות במדריך כושר. לפעמים הן פחות תמימות, כמו הפעם שהבעל התכופף מעל המנקה בזמן שאשתו הייתה בעבודה".
הוקינג מספקת הסבר ברור לבקשה לכאורה התמימה: "אז כשהוא אומר, 'בואי נעשה קצת משחק תפקידים, תהיי המשרתת הסקסית', מה שאת באמת שומעת הוא: 'אני רוצה לחזור על מפגש מיני שלא הייתי אמורה לדעת עליו'". היא מוסיפה: "ואני לא מאשימה אותך שאת מרגישה בחילה".
המומחית מזכירה את ההיסטוריה של הזוג: "את כבר עימתת אותו, הוא כבר הכחיש. ועכשיו הוא מציע את אותה פנטזיה דרך חדר השינה שלכם כמו חתול שמביא ציפור מתה". היא מדגישה את הפגיעה הכפולה: "כי גם אם הוא לא חצה את הקו אז, הוא חוצה אחד עכשיו. הוא מבקש ממך לשחק את התפקיד של הצעירה עם שכר המינימום שהוא השתוקק אליה בזמן שאת הייתי בעבודה, עוזרת לשלם את המשכנתא".
בסיכום, הוקינג מחזקת את האישה ומעודדת אותה לפעול: "אז לא, את לא דרמטית, את סוף סוף שמה לב". היא מסיימת בעצה מעשית: "אם את לא יכולה לקבל תשובה ישירה ממנו, אולי הגיע הזמן להפסיק לנקות מסביב לקצוות של הנישואים האלה ולראות מה באמת הוחבא מתחת לשטיח".