עד תחילת 2007, לינדה עבדה בחברת הובלות, בעוד שלטוד היה עסק משלו למכירת כפפות וציוד ציד. בנותיה הבוגרות של סטרמר עזבו את הבית ושלושת הבנים עדיין היו בבית. אבל הנישואים של סטרמר וטוד היו בצרות. סטרמר ניהלה רומן עם נהג משאית בעבודתה, ובליל ה-6 בינואר, שלושת הבנים יכלו לשמוע את הוריהם מתווכחים קשות.
לא רק על הבגידה של סטרמר הם רבו. כסף גם היה חלק מהעניין. טוד חשב שהאובססיה של לינדה לסוסים הייתה טעות יקרה, היו לה כ-30 סוסים. מנגד, לינדה חשבה שטוד לא עושה מספיק כדי לתרום לכלכלת המשפחה.
למחרת אחר הצהריים, ב-7 בינואר, שירותי החירום נקראו לשריפה בבית סטרמר. כשהגיעו, הלהבות השתלטו על הנכס. לינדה הייתה נסערת, אבל לא נפגעה.
עם זאת, טוד, בן 42, היה במצב קשה. הוא נכווה קשות ושכב על הקרקע מחוץ לבית. פרמדיקים ניסו להציל אותו, אבל הוא מת מפצעיו. למזלם, שלושת בניהם לא היו בבית באותו זמן.
סטרמר נחקרה על מה שקרה. היא אמרה שהיא עשתה כביסה בסביבות 15:00 במרתף כששמעה את טוד צורח. היא רצה למעלה וראתה את הסלון בוער. היא רצה החוצה מהדלת הקדמית וקפצה לתוך הואן, כשידעה שהמפתחות בפנים, וציפתה שטוד יעקוב אחריה. היא אמרה שלא הצליחה לתפוס את הנייד שלה כדי להתקשר למוקד החירום.
כשהתקשתה לנהוג כשהרכב היה בבוץ, לינדה טענה שנסעה לצד השני של הבית וראתה שטוד הצליח לצאת מהבית אבל נכווה קשות. בתוך הכאוס, היא לא הבינה שדרסה אותו. שכנים הגיעו למקום ומצאו את טוד, כמעט עירום, על הקרקע. הוא היה חי אבל לא יכל לדבר.
בניהם היו חשדניים מיד. טוד היה ספורטיבי ובכושר - איך לינדה שרדה את השריפה והוא לא? לינדה גם לא הצליחה להסביר איך דרסה את טוד והסיפור שלה לחברים ולמשטרה המשיך להשתנות.
המשטרה גילתה שבבוקר השריפה, לינדה הלכה לתחנת דלק מקומית. היא אמרה לשוטרים שנגמר לה החלב, אבל רישומים הראו שהיא גם קנתה דלק. הדלקן אמר שזה נראה כאילו לינדה שואבת דלק לתוך פח גז, ולא לתוך המכונית שלה. פח גז נמצא מאוחר יותר בגינה הקדמית של זירת הפשע.
בניה של לינדה סיפרו למשטרה על הויכוח בין הוריהם בלילה שלפני השריפה הקטלנית. הם אמרו שלינדה אמרה להם ללכת לקולנוע בבוקר השריפה כי היא לא רצתה שישמעו אותה ואת טוד רבים. בדרך כלל הם נפרדים מאביהם בחיבוק, אבל היא חסמה את הדרך שלהם והתעקשה שהוא ישן, מה שהיה יוצא דופן בשעה 11 בבוקר.
המשטרה קבעה שטוד כבר היה מחוסר הכרה כשבניו עזבו כתוצאה מכך שסטרמר הכתה אותו בראש עם חפץ קהה, אולי מחבת. היא אז שפכה עליו בנזין והציתה אותו. כשהוא ניסה לברוח, היא דרסה אותו עם הואן כדי לסיים את העבודה.
אבל לינדה המשיכה להכחיש ואמרה לחברת הביטוח שלטוד הייתה מנורת שמן ונרות בכל הבית וזה מה שגרם לשריפה. לקח שנתיים לבנות תיק אבל ביוני 2009, לינדה נעצרה באשמת הצתה ורצח. בניה מסרבים לקרוא לה אמא, בעוד בנותיה תומכות בה ואומרות שהיא חפה מפשע.
ההגנה ערערה על האמינות של עדותה של קייט בגלל בעיות בבריאות הנפש והתעקשה שהשריפה והדריסה של טוד היו במקרה ולא בכוונה. חבר המושבעים לא הסכים וטען שלינדה אשמה. היא נידונה למאסר עולם ללא אפשרות שחרור על תנאי.
במשך מספר שנים, לינדה הגישה ערעורים. היא התעקשה שההגנה שלה הייתה צריכה להזמין מומחה שריפות להעיד, שהיה מראה שאין מספיק ראיות להוכיח שהשריפה הוצתה בכוונה.
ההגנה של לינדה אמרה שחוקרי הביטוח מיהרו להאשים אותה בשריפה ויצאו לציד מכשפות נגדה. בפעם השנייה, לינדה, כעת בת 60, נמצאה אשמה ברצח והיא נלקחה חזרה לכלא. במתן הגזר דין, היא המשיכה להתעקש שהיא חפה מפשע.
"רצח הוא מטבעו מעשה מפלצתי", אמר השופט. "אבל זה שביצעת הוא מחריד יותר מרוב הרציחות. אני לא יכול לדמיין את הסבל שהוא סבל ברגעיו האחרונים של חייו".
התרעות פיקוד העורף