כשהמצב מדרדר, מתחילים לעשות צעדים: הפרלמנט הבריטי אישר בהצבעה מוחצת של 385 לעומת 26 להכריז על ארגון "פעולה למען פלסטין" (Palestine Action) כארגון טרוריסטי.
זאת בפעם הראשונה בהיסטוריה הבריטית שקבוצת פעולה מקומית מוגדרת כארגון טרוריסטי. ההחלטה הזו מתבססת על חוק הטרור הבריטי משנת 2000, המעניק לשר הפנים סמכות לאסור על ארגונים שלדעתו "מעורבים בטרור".
החוק מגדיר ארגון כטרוריסטי אם הוא "מבצע או משתתף בטרור, מכין לטרור, מקדם או מעודד טרור, או מעורב בטרור בדרך אחרת". על פי הקריטריונים הנוספים, שר הפנים חייב להוכיח שהפעולות כוללות "נזק רציני לרכוש" במטרה להשפיע על הממשלה או להפחיד את הציבור למען מטרה פוליטית.
עם כניסת האיסור לתוקף ב-5 ביולי 2025, הפכו הפעולות הבאות לעבירות פליליות: חברות בארגון, הזמנה לתמיכה בו, ארגון פגישות לתמיכתו, ואפילו לבישת בגדים או נשיאת פריטים המעוררים חשד לתמיכה בארגון. העונש המרבי עומד על 14 שנות מאסר לעבירות החמורות ו-6 חודשי מאסר או קנס של 5,000 פאונד לעבירות הקלות יותר. חשוב לציין שהחוק חל גם על אזרחים בריטיים ותושבי בריטניה בחו"ל מאז 2019.
"פעולה למען פלסטין", שהוקם ביולי 2020, הוא ארגון שמטרתו להפריע לפעילותן של חברות בריטיות הקשורות לתעשיית הנשק הישראלית, במיוחד חברת אלביט סיסטמס. מאז הקמתו, הארגון ביצע מאות הפגנות ברחבי בריטניה, כולל פריצות למתקנים, השחתה של ציוד, וציפוי מבנים בצבע אדום.
הנזק הכלכלי המצטבר של פעולות הארגון מוערך במיליוני פאונד, כאשר הוא הצליח לכפות על אלביט לסגור מספר מתקנים בבריטניה. פעולה למען פלסטין הצטרפה כעת לרשימה של 84 ארגונים אסורים בבריטניה, לצד ארגונים כמו דאעש, אל-קאעידה, חמאס וחיזבאללה.
התמיכה העיקרית באיסור מגיעה ממעגלי הממשלה הבריטית ומנגנוני הביטחון, על רקע דאגות ביטחון לאומי והסלמה במזרח התיכון לאחר מלחמת עזה. קופר, שרת הפנים, הצדיקה את ההחלטה בטענה ש"אלימות ונזק פלילי חמור אין להם מקום במחאות לגיטימיות", ותיארה את הפעולות כחלק מ"היסטוריה ארוכה של נזק פלילי בלתי מקובל".
המפלגה השמרנית, שמכהנת באופוזיציה, תמכה בממשלה והודיעה כי "פעילויות הארגונים האלה עמדו בבירור בסף הנדרש לאיסור תחת חוק הטרור" וש"תמיד נתמוך בממשלה במטרה זו". חברי פרלמנט שמרנים טענו כי הארגון אינו מבצע רק פעולות מחאה אלא מחבל ברכוש צבאי ופוגע ביכולת ההגנה הבריטית.
ארגונים יהודיים בריטיים בירכו על ההחלטה בהקשר של חששות מעלייה באנטישמיות. "קמפיין נגד אנטישמיות" אמר כי "אף אחד לא צריך להיות מופתע שאלה שהשחיתו מקומות יהודיים ללא עונש עכשיו מעודדים לחבל במטוסי RAF", והתייחס לתקיפה של עסק יהודי בסטמפורד היל על ידי הארגון.
הממשלה מצדיקה את האיסור בטיעוני ביטחון לאומי רחבים יותר, בטענה שהארגון פגע ב"תשתית לאומית מפתח וחברות הגנה המספקות שירותים ואספקה לתמיכה באוקראינה, נאט"ו, בעלי ברית Five Eyes ומערכת ההגנה הבריטית".
לטענת הממשלה, פעילות הארגון הלכה והחמירה מאז תחילת 2024, ושיטותיו הפכו "יותר אגרסיביות, כאשר חבריו מפגינים נכונות להשתמש באלימות".
ההתנגדות לאיסור מגיעה ממגוון רחב של מעגלים בינלאומיים ומקומיים, תוך הדגשת חששות מפני תקדים מסוכן שעלול להרחיב את השימוש בחוקי טרור נגד מחאה אזרחית.
מומחי האו"ם פרסמו הצהרה נוקבת שבה טענו כי הם "מודאגים מהתיוג הלא מוצדק של תנועת מחאה פוליטית כ'טרוריסטית'". לדבריהם, "לפי סטנדרטים בינלאומיים, מעשי מחאה שגורמים נזק לרכוש אך אינם נועדים להרוג או לפצוע אנשים, לא צריכים להיחשב כטרור". המומחים הזהירו שהאיסור "יהיה לו השפעה מצננת על מחאה פוליטית ועל הסברה בכלל ביחס להגנה על זכויות אדם בפלסטין".
אמנסטי אינטרנשיונל הוציאה גינוי חריף והכריזה על האיסור כ"הרחבה משפטית מטרידה חסרת תקדים". מנכ"ל אמנסטי בריטניה, כינה את ההחלטה "שימוש לרעה בוטה במה שהם נוצרו בשבילו" והדגיש שהחוק הבריטי מכיל "הגדרה פגומה ורחבה מדי של טרור שארגוני זכויות אדם, כולל אמנסטי, מזהירים מפניה כבר שנים".
הביקורת המרכזית של המתנגדים מתמקדת בטענה שהאיסור מהווה תקדים מסוכן שעלול להרחיב את השימוש בחוקי טרור מעבר למטרתם המקורית ולהשפיע על קבוצות מחאה אחרות בתחומים כמו איכות הסביבה ואיגודי עובדים. הם טוענים שהחוק הפלילי הרגיל מספיק להתמודדות עם נזק לרכוש, ושהאיסור נועד בעיקר להשתיק מחאה לגיטימית נגד מעורבות בריטניה במה שהם רואים כפשעי מלחמה ורצח עם בעזה.
הארגון עצמו מנהל כעת מאבק משפטי נגד האיסור, עם דיון צפוי ב-21 ביולי לבחינת בקשה לביטול הצו, לאחר שבית המשפט דחה בקשה למתן סעד זמני. במקביל, קבוצה חדשה שמכנה עצמה "איבט קופר" (על שם שרת הפנים) נוצרה במטרה להמשיך בפעולות דומות, מה שמדגיש את האתגר בהחלת האיסור בפועל.
התרעות פיקוד העורף