המצב הכלכלי הקשה הביא לשינוי דרמטי בחיי השניים. היא מתארת: "במשך חודשים, אני עובדת 10 משמרות בשבוע בשתי עבודות כדי לכסות את החשבונות שלנו, כולל משכנתא. אנחנו כמעט ולא רואים אחד את השני בכלל, וזה משנה את מערכת היחסים שלנו".
עם זאת, היא מדגישה שהקשר נשמר בגבולות: "יש פלירט תמים, שום דבר מיני או לא מתאים. אנחנו לא מתקשרים מחוץ לעבודה". למרות הגבולות הפיזיים, היא מודעת לעובדה שהגבול הרגשי נחצה: "במוחי, לא חצינו שום גבולות, חוץ מזה שפיתחתי רגשות כלפיו".
האישה מתארת את האיש השני כאדם מורכב ובעל אישיות מעניינת: "בראד מאוד ביישן ולא מדבר עם רוב האנשים. הוא עובד בשתי עבודות ולומד". למרות הביישנות שלו, היא מאמינה שהרגשות הדדיים, גם אם לא הוצגו במפורש: "אני מאמינה שהוא מרגיש אותו דבר כלפי, למרות שאף אחד מאיתנו לא הביע זאת במילים".
בסופו של דבר, היא מדגישה את הדילמה המרכזית שעימה היא מתמודדת: "אני לא רוצה לעזוב את ג'סטין. אני אוהבת אותו, ואנחנו טובים יחד. אבל אני לא יכולה להתעלם ממה שקורה בתוכי עכשיו." היא חותמת את פנייתה בקריאה לעזרה: "עזרה, בבקשה!"
היועצת מפגינה אמפתיה לגבי האטרקציה החדשה, תוך שהיא מציבה אותה בהקשר הנכון: "אני גם יכולה להבין למה את אולי מקבלת בברכה את ההסחה של פלירט עם בראד".
עם זאת, היא מעבירה נקודה מרכזית לגבי המציאות של המצב: "אולם, אלא אם השמטת משהו מהמכתב שלך, בראד לא הזמין אותך אפילו לקפה, שלא לדבר על לעזוב את ג'סטין".
היועצת מסיימת בעצה מאוזנת ומעשית: "אני לא מציעה לך להתעלם מהרגשות שפיתחת כלפי בראד, אבל אני אומרת לך להתמקד יותר בתיקון מה שהשתבש במערכת היחסים שלך עם החבר שלך".
התרעות פיקוד העורף