קייסי הקדישה פרק שלם בביקורת שלה למיני-קאבים, שהיא מגדירה כ"חלק מרכזי מהכלכלה הלילית" שבו "ילדים יכולים להיות בסיכון לניצול מיני". לדבריה, מיני-קאבים משמשים כדרך לעבריינים לפגוש קורבנות וכאמצעי להעביר אותם למקומות שונים ולהכיר אותם לעבריינים נוספים. במילים אחרות, המיני-קאבים נמצאים בלב השערורייה, מעבירים נערות שעברו האונס בכל המדינה דרך רשת הכבישים המהירים, לעתים קרובות בחושך, ישירות לידי האנסים.
הנתונים מדברים בעד עצמם: כמעט שליש מכל המיני-קאבים המורשים באנגליה רשומים בוולברהמפטון, כאשר מהמספר העצום של 32,000 רישיונות שהונפקו שם ב-2023 ו-2024, יותר מ-90 אחוז הועברו למיני-קאבים "מחוץ לעיר".
ראוף, בן 55, היה דמות מכובדת בקהילה - אב לחמישה ילדים ומורה ללימודי דת במסגד מקומי ברוצ'דייל. אך מאחורי המסווה הזה הוא ניצל את מעמדו כדי לסחור בנערות צעירות. הוא הסיע תלמידות בחשאי לגברים אחרים שהתעללו בהן מינית, והעביר קורבנות ממוצ'דייל למסיבות מין במרחק עשרות קילומטרים - עד לידס ובראדפורד.
למרות הרשעה וגזר דין של שש שנות מאסר, הוא שוחרר כבר ב-2014 לאחר ריצוי שנתיים וחצי בלבד. שותפו חאן, בן 54, הורשע בסחר במין ובקשירת קשר לפעילות מינית עם קטינות. בביטוי הקיצוני ביותר לפשעיו, הוא הכניס להריון קורבן אונס בת 13 בלבד, הנערה ילדה את התינוק. גם הוא זכה לשחרור מוקדם - ריצה רק ארבע שנים מתוך גזר דין של שמונה שנים ושוחרר ב-2016.
לאחר ההרשעה, השניים החלו במניפולציה משפטית מתוחכמת כדי להימנע מגירוש. כאשר בריטניה שללה מהם את האזרחות הבריטית בעקבות ההרשעה, הם ביצעו מהלך חכם אך ציני: ויתרו בכוונה על האזרחות הפקיסטנית שלהם. המהלך הזה הפך אותם למעמד של "חסרי אזרחות", מצב שהחוק הבינלאומי מגן עליו ומקשה מאוד על גירוש.
התוצאה: עשר שנים של מאבק משפטי מתיש ויקר שמומן על ידי משלמי המסים הבריטים. ראוף לבדו זכה ל-285,000 ליש"ט בסיוע משפטי ממשלתי. ב-2022 הם הפסידו בסופו של דבר את כל הערעורים, אך עדיין נותרו לחיות ברוצ'דייל - פקיסטן מסרבת לקבלם בחזרה כל עוד אין להם מסמכי נסיעה פקיסטניים תקפים.
חקירה עיתונאית של MailOnline בכפר הולדתו של ראוף בקשמיר חשפה את השקרים שלו במלואם. בעוד שראוף טען במשפט שניתק כל קשר עם פקיסטן ושחייו יהיו בסכנה שם בגלל התייחסות השלילית של הציבור להרשעתו, המציאות שונה לחלוטין. תושבי כפר צ'רהוי גילו לעיתונאים שראוף שלח כסף לבניית בית חדש בכפר - בית שהוא מתכנן לגור בו ברגע שיגורש סופית מבריטניה.
יתר על כן, המקומיים אישרו שמשפחת ראוף נותרה חזקה כלכלית, ושהרשעתו הפלילית כמעט ולא נדונה בקהילה. במקביל, ראוף ממשיך לחיות ברוצ'דייל ועובד כנהג משלוחי מזון - מצב שמעורר חששות חמורים שהוא עלול לפגוש במהלך עבודתו נערות שפגע בהן בעבר.
כעת, אחרי יותר מעשור של כישלונות, נראה שחלון הזדמנות חדש נפתח לגירוש השניים. ההתפתחות המפתיעה הגיעה לאחר שבריטניה הסירה את האיסור על טיסות ישירות לפקיסטן - איסור שהיה בתוקף חמש שנים מאז התרסקות מטוס קטלנית ב-2020. חברת התעופה הלאומית פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס קיבלה שוב אישור לטוס ישירות לבריטניה, מה שפותח אפשרות טכנית לגירוש. חשוב יותר: פקידים בממשלת פקיסטן באיסלמבאד החלו לרמז שהם יהיו מוכנים לקבל את ראוף וחאן בחזרה ברגע שטיסות ישירות יתחדשו בפועל.
המצב הנוכחי מעיד על כישלון מערכתי מתמשך. תשעה גברים הורשעו בסופו של דבר בסחר והתעללות בקצת פחות מ-50 נערות ברוצ'דייל בלבד, אך חקירות מראות שהתופעה נרחבת הרבה יותר. במנצ'סטר רבתי לבדה נחקרים כעת יותר מ-1,000 חשודים במקרים שכוללים מאות נערות ונשים. ערים אחרות כמו רותרהאם, שפילד, טלפורד ואולדהאם כבר דיווחו על מקרים דומים.
הברונית קייסי סיכמה בדבריה כי "המערב הפרוע" של רישוי המיני-קאבים "יצא מכלל שליטה", וכי "תאונה מחכה לקרות בערים ועיירות בכל המדינה - שכבר שקועה בבושה על אונס הכנופיות של אלפי נערות". עד שלא יינקטו צעדים נחרצים לסגירת הפרצות הללו ולהדקת האכיפה, הציבור הבריטי ובמיוחד נערות צעירות יישארו חשופים לסיכונים חמורים שהמערכת עצמה יוצרת.