אחד הנושאים המרכזיים שיוז דן בו הוא השאלות הספציפיות שהוא שואל כדי לזהות אם מישהו משקר. המומחה לשפת גוף מסביר שהוא משתמש בטכניקה הידועה כ"שאלת פיתיון".
שאלת פיתיון היא שיטה שמשתמשת במידע היפותטי או מדומה כדי לעורר תגובה או רמז שיכול לחשוף אם מישהו מרמה או מסתיר משהו. יוז מסביר את השיטה באמצעות דוגמה קונקרטית ומפורטת:
"בואו נגיד שהתגנבת לבית של אחד מהשכנים ובעטת בפח האשפה שלהם. וזה עניין גדול, ואתה צריך להסביר את עצמך, אבל אתה יודע שאתה הולך להכחיש את זה. אתה ואני יושבים, ואני אומר, 'היי בחור. תראה, יש איזו סיבה בכלל שמישהו יגיד שהוא ראה אותך הולך באזור הזה או שזה יופיע במצלמה או משהו?', כי אתה לא מכיר את כל המצלמות, אבל אני אף פעם לא אמרתי לך שיש לי את זה, או שמישהו אמר את הדברים האלה".
לפי יוז, התגובות לשאלת הפיתיון מגלות הבדל דרמטי בין אנשים חפים מפשע לבין אלה שאשמים. אנשים שחפים מפשע יכחישו את הדבר בפשטות וללא חרדה מיוחדת. לעומת זאת, אצל אנשים אשמים מתרחש תהליך פסיכולוגי מורכב יותר.
"אם אתה אשם, עכשיו החרדה שלך באמת גבוהה כי לא אמרתי לך מה אני יודע עדיין ואנחנו רק בשאלה אחת. ואתה עלול לומר, 'טוב כן, הלכתי שם', אז אתה או 'כן, הייתי שם', או 'לא, לא הייתי'".
יוז מסביר שברגע שהאדם הנחקר אומר "לא", הם נכנסים למצב של חרדה גבוהה מאוד: "הם לא יודעים אם אני עומד להראות לך וידאו או להביא עדים שאמרו שהיית שם. המוח שלך במצב חרדה גבוהה. אבל הוא במצב חרדה רק אם אתה אשם. אז אדם חף מפשע היה אומר, 'לא, בהחלט לא', ואין שום עלייה בחרדה בכלל".
חשוב לציין שלא כל מומחי שפת גוף מסכימים עם השימוש בשאלות פיתיון. מחקרים מסוימים מציעים שהשימוש בשאלות פיתיון יכול להוביל לתוצאות לא רצויות, כמו עיוות זיכרון אצל אנשים מסוימים. השיטה עלולה לגרום לאנשים להאמין שקיימות ראיות נגדם כשהן בעצם לא קיימות, ולכן השימוש בשאלות פיתיון אינו מאושר על ידי כל המומחים.
אלה שכן מיישמים את הטקטיקה של שאלות הפיתיון, לפי יוז, עוברים לשלב הבא במה שמכונה "שאלת עונש". סוג זה של שאלה משמש כדי להעריך אם אדם אמיתי או לא לגבי האם הוא עשה משהו מסוים, ובמקביל למדוד את רגשותיו האמיתיים לגבי ההתנהגות או הפשע המדובר.
יוז מפרט את השיטה ומפרק אותה לעצמות החשופות: "שאלת העונש היא בעצם - ואני באמת מפרק את זה - זה כמו, 'אנחנו עובדים קשה מאוד לגלות מי מאחורי זה. אני סקרן, מה אתה חושב שצריך לקרות לאדם שעשה את זה?'"
יוז מדגיש שהשיטה הזו יעילה במיוחד במקרים של פשעים מיניים: "וזה עובד כל כך חזק, במיוחד על פשעי מין ואנשים שביצעו פשעי מין - מה אתה חושב שצריך לקרות לאדם שעשה את זה? אתה הולך לשמוע תשובות שמתרככות בצורה מטורפת [מאנשים אשמים]".
לפי יוז, אדם שאשם בפשע עלול לתת תשובה כמו: "מישהו שעושה משהו כזה חולה, אז הוא צריך ייעוץ נפשי, הוא לא צריך ללכת לכלא, הוא צריך להיות מתוקן כי הוא שבור, הוא צריך ייעוץ". יוז מסכם בביטחון: "אף אחד [חף מפשע] לא הולך לומר את זה".
השיטות שיוז מציג מבוססות על שנים של ניסיון בחקירות והבנה עמוקה של פסיכולוגיה אנושית, אך חשוב לזכור שהן כלים מקצועיים שדורשים הכשרה מתאימה ושיקול דעת זהיר בשימוש.
התרעות פיקוד העורף