המשפחה עברה לעיירה הקטנה איסטרה, כ-40 ק״מ ממוסקבה, מוקדם השנה במרץ, מצאה את עצמו במצב שלא דמיינו בכלל.
החלטת המעבר נבעה מחוסר שביעות הרצון של המשפחה ממה שהם ראו כחריגה פרוגרסיבית במערכת החינוך האמריקאית. לאחר שעברו מאריזונה לטקסס, הם עדיין לא מצאו מנוח מהערכים שלדעתם נכפו על ילדיהם.
עם הגעתם לרוסיה, המשפחה הוצגה במספר כלי תקשורת, שבהם תיארו את המעבר שלהם כדחייה של ערכי התרבות המערבית. הופמן הביע את רצונו לזכות במקומו בחברה הרוסית דרך שירות ולא דרך נדבות. "המטרה של המעשה הזה עבורי היא לזכות במקום כאן ברוסיה", הצהיר. "אם אני מסכן את עצמי בשביל הארץ החדשה שלנו, אף אחד לא יגיד שאני לא חלק ממנה. בניגוד למהגרים באמריקה שבאים לשם ככה סתם, לא נטמעים ובאותו זמן רוצים נדבות חינם".
כדי להבטיח תהליך אזרחות מזורז למשפחתו ולזכות בכבוד של בני ארצו החדשים, הופמן הסכים להצטרף לצבא הרוסי. קצינים רוסים במהלך תהליך הגיוס הבטיחו לו שישרת בתפקיד לא-קרבי כרתך או לחלופין כתב מלחמה. אולם המציאות התבררה כשונה לחלוטין. הופמן, שאין לו ניסיון צבאי קודם, עבר הכשרה קצרה בשפה רוסית שלא הבין ונשלח בניגוד להבטחות לקווי החזית באוקראינה, שם מאות חיילים רוסים נהרגים מדי שבוע.
האישה המבולבלת הדגישה את בעיית מחסום השפה: "לצערנו, כשמלמדים אותך בשפה אחרת, ואתה לא מבין את השפה, איך אתה באמת לומד? אתה לא". היא הוסיפה: "הוא מרגיש כאילו הוא מושלך לזאבים עכשיו, והוא קצת צריך להישען על אמונה, וזה מה שכולנו עושים".
ההודעה האחרונה מהופמן הגיעה ביוני, לציון יום האב בארה"ב. לבוש הסוואה וציוד צבאי, הוא הופיע בסרטון של דקה אחת שמופנה למשפחתו. "אני מתגעגע אליכם יותר ממה שאתם יכולים לדמיין", אמר בהודעה המרגשת. "אני לא יכול לחכות לראות אתכם, בתקווה אני אקבל חופשה בשלב מסוים ואוכל לחזור הביתה ולבלות איתכם כמה שבועות. אבל אלוהים, אתם במחשבות שלי 24/7 ורק תדעו שמה שאני עושה חשוב לי וחשוב למשפחה שלנו. רק תדעו שאני אעשה כל מה שנדרש כדי להיות בטוח ולחזור הביתה אליכם. תשמרו אחד על השני".
מאז ההודעה הזו, לא היו תמונות או סרטונים חדשים של הופמן. המשפחה הגיבה בערוץ היוטיוב שלהם שהוא "מסתדר", אך בהמשך הופיע קישור שנמחק מאז, שהפנה משתמשים לקבוצת טלגרם שכותרתו "Save that little girls". הקבוצה, שנוצרה ביום ראשון, הכילה הודעה אחת: "אנחנו מבקשים מממשלת ארצות הברית להציל את המשפחה הזו", יחד עם תמונה של דיאנה ובנותיה בוכות ברחוב. לא ברור אם המשפחה יצרה את הקבוצה בעצמה, אך הקישור נעלם.
המצב הקשה של המשפחה החמיר עוד יותר כאשר התברר שאפילו אחרי חודש של שירות, הם עדיין לא קיבלו את השכר שהובטח להופמן. דיאנה תיארה את המצב הקשה שלה ושל הבנות: "עברו רק כמה חודשים מאז שהמשפחה שלנו עשתה את המעבר הגדול מאמריקה לרוסיה, ולמרות שהיו לנו הרפתקאות מדהימות, המסע הזה גם הביא אתגרים עמוקים. להיות לבד במדינה חדשה, לגדל ילדים ולנסות להישאר חזקה בחן אותי בדרכים שמעולם לא דמיינתי".