החתן המודאג פונה בבעיה מורכבת ומציג את מצבו: "אני מתחתן בעוד שלושה חודשים, ולאחרונה הארוסה שלי מעירה הערות קטנות שמתחילות לעצבן אותי". הוא מפרט ומסביר כי מדובר ב"דברים כמו, 'היינו כל כך צעירים כשהתחלנו להיות ביחד', או, 'הייתי רק עם שני בחורים לפניך'". למרות זאת, הוא מציין בתמיהה כי "היא מתבדחת כשהיא אומרת את זה, אבל אני לא יכול שלא לחשוב על זה יותר מדי".
בנוסף לכך, החתן מביע דאגה נוספת ומתאר מצב מעורר חשש: "יש לה גם מסיבת רווקות של שבוע שלם בבאלי עם קבוצה של חברות רק רווקות שהן, בכנות, לא השפעה כל כך טובה עליה". למרות שהוא מודה ואומר "אני חושב שאני סומך עליה", הוא ממשיך ומביע את חששותיו: "אבל אני דואג שהיא מרגישה שהיא החמיצה, ואולי היא תרצה לפצות על הזמן האבוד לפני החתונה".
עם זאת, היא מציינת בהבנה כי "יכול להיות שהיא אפילו לא מבינה שהיא עושה את זה, אבל זו הדרך שלה לומר שהיא חושבת על הדרך שלא עברה." המומחה מכליל ומסביר כי "זה רגע של דלתות מסתובבות המוכר להרבה כלות לעתיד".
לגבי מסיבת הרווקות, הוקינג מציגה תמונה מאוזנת יותר ומרגיעה: "אבל הנה הדבר לגבי השבוע הפרוע שלה בבאלי עם החברות הרווקות שלה... זה לא בהכרח אסון שמחכה לקרות". הוא מפרט ומסביר את המציאות: "הנסיעות האלה הן יותר על לשתות יותר מדי קוקטיילים מתוקים, קריוקי גרוע, שיחות עמוקות ומשמעותיות בשכרות ולעשות קעקועים שמתחרטים עליהם מאשר על בגידות".
עם זאת, הוקינג מכירה במציאות ומציגה השוואה: "אבל, באותו אופן שלנסיעה של גברים ללאס ווגאס יש 'אבל שום דבר לא קרה, אני נשבע!' בתוכה, אתה צודק שההקשר יכול לגרום לחוסר ביטחון להתלהב".
הוקינג מעברת להסברים ומציעה פתרון מעשי: "במקום לשלוט בחופשה שלה, קיים איתה שיחה כנה לפני שהיא נוסעת". הוא מדגיש ומבהיר את המטרה: "תגיד לה מה שמתת לב ושזה גורם לך לחוסר נוחות. המטרה לא להאשים אותה, אלא לתת לה את ההזדמנות או להרגיע אותך או להודות שהיא מרגישה חסרת מנוחה".
לבסוף, הוקינג מציבה את הדברים בפרספקטיבה נכונה ומסבירה: "אם היא באמת מרגישה מחויבת אליך, היא תרצה שתיכנסו לנישואים בהרגשה של ביטחון. אם היא לא יכולה לתת לך את זה, אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה רוצה לבלות את שאר חייך עם מישהי שעדיין תוהה מה היא אולי מפסידה". היא מסיימת בעצה חכמה ומרחיקת לכת: "חתונה היא חגיגה, לא דלת מלכודת. עדיף לגלות עכשיו אם אחד מכם עדיין מחפש את היציאה".