כבר לא מדע בדיוני: סין מפתחת רובוט פונדקאי שיוכל להביא ילדים לעולם

הרובוט האנושי יצויד ברחם מלאכותי מתקדם שיקבל חומרי הזנה דרך מערכת צינורות מיוחדת. בניגוד לחממות רגילות המיועדות לתינוקות פגים, המכשיר שד"ר ג'אנג מחזה מיועד לשכפל את כל תהליך ההריון מתחילתו ועד סופו. כפי שהוא מסביר: "טכנולוגיית הרחם המלאכותי כבר בשלב בוגר, ועכשיו צריך להשתיל אותה בבטן של הרובוט כך שאדם אמיתי והרובוט יוכלו לפעול באינטראקציה כדי להשיג הריון, מה שיאפשר לעובר לגדול בפנים".

אחד ההיבטים המרכזיים של הפיתוח הוא העלות הנמוכה יחסית. השכרת רובוט אנושי לשאת תינוק תעלה 100,000 יואן, שהם כ-50,000 שקלים. מחיר נמוך משמעותית מפונדקאית אנושית, שיכולה לעלות בין 200,000 ל-500,000 שקלים. העלות הנמוכה יותר עשויה להפוך את הטכנולוגיה לנגישה יותר עבור זוגות הסובלים מבעיות פוריות, במיוחד בסין שבה שיעורי הפוריות עלו מ-11.9 אחוז ב-2007 ל-18 אחוז ב-2020.

אב הטיפוס של הרובוט צפוי לעשות את הופעת הבכורה שלו בשנה הבאה, אם כי מומחים עדיין לא סיפקו פרטים ספציפיים על איך הביצית והזרע יופרו ויוכנסו לרחם המלאכותי, או איך בדיוק הרובוט ילד את התינוק.

הרעיון של רחמים מלאכותיים אינו חדש לחלוטין. מדענים כבר הצליחו לשמור על טלאים פגים בחיים במשך שבועות באמצעות מה שנקרא ״ביו-שק״, מכשיר שנראה כמו שקית פלסטיק ומספק כל מה שהעובר צריך כדי להמשיך לגדול ולהתפתח. המכשיר כולל אספקת דם עשירה בחומרי הזנה ושק מגן של נוזל מי שפיר. בניסויים, טלאים פגים שנשמרו ברחמים מלאכותיים לא רק שרדו אלא גם עלו במשקל וצמח להם צמר אחרי 28 יום בשק.

עם זאת, בעוד שהביו-שק פועל כמו חממה מתקדמת המאפשרת לפגים לגדול בסביבה דומה לרחם, המטרה של רובוט ההריון השיני היא רחבה הרבה יותר - לתמוך בעובר מההתעברות עד הלידה, תהליך שטרם הוכח במחקר מדעי.

החשיפה של הפרויקט, שנעשתה במהלך ראיון שנשתף ב-Duoyin (הגרסה הסינית של TikTok), עוררה דיון סוער ברחבי הרשתות החברתיות הסיניות. המבקרים גינו את הטכנולוגיה כבעייתית אתית ולא טבעית, וטענו ששלילת הקשר האמהי מהעובר היא אכזרית. הועלו גם שאלות מורכבות לגבי איך ביציות יושגו לתהליך ומה ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות של גידול תינוקות בדרך זו.

מצד שני, תמיכה רבה הובעה מצד אלו שרואים בחדשנות זו אמצעי לחסוך מנשים סבל הקשור להריון ולעזור לזוגות עקרים. כפי שכתב משתמש אחד ברשתות החברתיות הסיניות: "משפחות רבות משלמות הוצאות משמעותיות להפריה מלאכותית רק כדי לכשל, אז הפיתוח של רובוט ההריון תורם לחברה".

ד"ר ג'אנג מודע לסוגיות האתיות והמשפטיות המורכבות שמעלה הפיתוח שלו. כפי שהוא מציין: "קיימנו פורומי דיון עם הרשויות במחוז גואנגדונג והגשנו הצעות קשורות תוך כדי דיון במדיניות ובחקיקה". עם זאת, הדיון הציבורי והמדעי סביב הנושא רק בתחילתו.

בשנת 2022, חוקרים מבית החולים לילדים של פילדלפיה שמפתחים גם הם רחמים מלאכותיים, פרסמו מאמר על השיקולים האתיים של הטכנולוגיה. הם כתבו: "החשש הוא שזה יכול להוביל לפיחות ערך או אפילו לפתולוגיזציה של הריון, ועלול להפחית מהחוויה של נשים להפיק משמעות, העצמה וספוק עצמי מהיבט ייחודי זה של הביולוגיה הנשית".

למרות הביקורת, סקר שנערך השנה מראה כי 42 אחוז מהאנשים בגילאי 18-24 אמרו שהם יתמכו ב״גידול עובר לחלוטין מחוץ לגוף האישה״. הנתון הזה מצביע על פערי דורות ביחס לטכנולוגיה רפואית חדשנית ועל הנכונות של הדור הצעיר לאמץ פתרונות טכנולוגיים למגבלות ביולוגיות.

הפיתוח מזכיר את הסרט "The Pod Generation" מ-2023, בו ענק טכנולוגיה מציע לזוגות את האפשרות להשתמש ברחמים מלאכותיים נתיקים או 'תרמילים' כדי לחלוק את ההריון. מה שאולי נראה כמדע בדיוני מתחיל לקבל ביטוי במציאות.

הצורך בטכנולוגיה כזו נובע חלקית מהעובדה שכ-10 אחוז מכל ההריונות ברחבי העולם מביאים ללידה מוקדמת - מוגדרת כלידה לפני 37 שבועות. כשזה קורה, לא כל איברי התינוק, כולל הלב והריאות, יתפתחו במלואם, והם יכולים להיות דלי משקל וקטנים יותר.

לידה מוקדמת היא הגורם הגדול ביותר לתמותת יילודים בארה"ב ובבריטניה. תינוקות שנולדים מוקדם אחראיים לכ-1,500 מקרי מוות בשנה בבריטניה, ובארה"ב לידה מוקדמת וסיבוכיה אחראיים ל-17 אחוז ממקרי המוות של תינוקות. תינוקות אלו לרוב נדחפים למחלקות טיפול נמרץ ליילודים, בהן מטפלים בהם מסביב לשעון. עבור תינוקות שנולדים לפני 22 שבועות, סיכויי ההישרדות קרובים לאפס.

אם הפיתוח יצא לפועל, הרובוט ההריון יכול להיראות ככלי חשוב במאבק נגד בעיות פוריות, במיוחד בסין שבה הבעיה מחריפה. ממשלות מקומיות כבר כוללות טיפולי הפריה מלאכותית והפריית מבחנה בכיסוי ביטוח רפואי כדי לתמוך בזוגות עקרים.

עם זאת, השאלות האתיות, המשפטיות והחברתיות שמעלה הפיתוח הזה מורכבות ומחייבות דיון ציבורי מעמיק. מהשלכות על מעמדן של נשים בחברה ועד לשאלות בסיסיות על טבעה של הורות ומשפחה, טכנולוגיית רובוטי ההריון עשויה לשנות בצורה יסודית את הדרך בה אנו מבינים את ההולדה והחיים עצמם.

בעוד שהטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח, ברור שהדיון סביבה רק מתחיל. האם נעמוד בפני עידן חדש של רבייה אנושית, או שמא מדובר בחזון מדעי בדיוני שיישאר בתחום הדמיון? הזמן יספר, אך ברור שהפיתוח הסיני מעלה שאלות יסודיות על עתיד האנושות ועל הגבול בין טכנולוגיה לטבע.