האם יש אלוהים? למדען הזה מהרווארד יש תשובה. האסטרו-פיזיקאי ד״ר ווילי סון מאמין שהוא מצא את הנוסחה שמוכיחה שיש כוח עליון פעיל.
בעוד שהמדע והדת נמצאים בעימות במשך מאות שנים לגבי איך היקום נוצר, נראה שד"ר סון הצליח לגשר על הפער בין שני התחומים באמצעות התיאוריה שלו על יצירת הקוסמוס ואיך הגענו לחיות על כדור הארץ.
הרעיון פשוט: היקום פועל לפי חוקים פיזיקליים מדויקים ביותר - כמו חוזק כוח הכבידה, מהירות האור, או טמפרטורת השמש. אם אפילו אחד מהערכים האלה היה שונה במעט זעיר, לא היו יכולים להיווצר כוכבים, כוכבי לכת, או חיים.
למשל, אם כוח הכבידה היה חזק יותר במעט, הכוכבים היו קורסים. אם היה חלש יותר, לא היו נוצרים בכלל. אם הכוחות הגרעיניים היו שונים קצת, לא היו נוצרים יסודות כמו פחמן וחמצן. הסיכויים שכל הערכים האלה יתכוונו בדיוק הנכון ביחד - זה כמו לזרוק קובייה מיליארד פעמים ולקבל בדיוק את המספר הנכון בכל פעם. המסקנה: זה לא יכול להיות מקרה. מישהו או משהו כיוונן את היקום בדיוק כדי לאפשר חיים.
במחקר שלו לפני כמעט שישה עשורים, דיראק הוסיף: "נראה שזה אחד התכונות הבסיסיות של הטבע שהחוקים הפיזיקליים הבסיסיים מתוארים במונחים של תיאוריה מתמטית של יופי ועוצמה גדולים, הדורשת רמה גבוהה למדי של מתמטיקה כדי להבין אותה. אתה יכול לתהות: למה הטבע בנוי בדרכים האלה? אפשר רק לענות שהידע הנוכחי שלנו נראה מראה שהטבע בנוי כך. פשוט עלינו לקבל את זה. אפשר אולי לתאר את המצב בכך שנאמר שאלוהים הוא מתמטיקאי מדרגה גבוהה מאוד, והוא השתמש במתמטיקה מתקדמת מאוד בבניית היקום".
ד"ר סון משקף את הרגש הזה ואומר: "יש כל כך הרבה דוגמאות לכוחות הנוכחים תמיד שמאפשרים לנו להאיר את חיינו. אלוהים נתן לנו את האור הזה, לעקוב אחר האור ולעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים".
ד"ר סון מציג בעצם גרסה מדעית מודרנית של הטיעון הקלאסי על "השעון והשען" שרובנו למדנו בבית הספר. הטיעון הקלאסי פשוט: אם תמצא שעון ביער, תדע מיד שמישהו יצר אותו - שען. שעון הוא מכונה מורכבת מדי מכדי להיווצר במקרה.
הטיעון של ד"ר סון מתכוונת להיקום הוא כמו שעון ענק. הוא מורכב ומדויק בצורה מדהימה - עם חוקי הפיזיקה המכווננים בדיוק הנכון לקיום חיים. יקום כזה מורכב מדי מכדי להיווצר במקרה. המסקנה זהה: כמו ששעון מורכב מוכיח שיש שען, כך יקום מכוונן בדיוק מוכיח שיש בורא.
ההבדל שד"ר סון מביא נתונים מתמטיים מדויקים על הסטטיסטיקות הבלתי-סבירות של יקום שמתאים לחיים, במקום רק לומר "זה נראה מורכב".
לא כולם מסכימים עם ד"ר סון, יש שני טיעונים עיקריים נגד הרעיון שלו: טיעון נגד מספר 1: "אנחנו לא יודעים מספיק". אנחנו מכירים רק סוג אחד של חיים - חיים המבוססים על פחמן (כמונו). אבל אולי בתנאים שונים לגמרי יכולים להתפתח סוגים אחרים של חיים לגמרי.
לדוגמה: אנחנו צריכים מים ואוקסיגן כדי לחיות, אבל אולי ביקום אחר, עם חוקי פיזיקה שונים, יכולים להיות יצורים חיים המבוססים על סיליקון או גזים אחרים. המסקנה: אולי היקום לא צריך להיות מכוונן בדיוק עבור החיים שלנו - אולי כל יקום יכול ליצור איזשהו סוג של חיים.
טיעון נגד מספר 2: "דברים בלתי-סבירים קורים כל הזמן", זה נכון שהסיכויים היו קטנים מאוד. אבל דברים עם סיכויים קטנים קורים כל יום. לדוגמה: הסיכוי לזכות בלוטו הם זעומים, אבל מישהו בסוף זוכה. העובדה שזכינו לא אומרת שמישהו "תיכנן" את הזכייה. המסקנה: גם אם הסיכויים היו קטנים, העובדה שאנחנו כאן לא מוכיחה שמישהו תיכנן את זה.