באותו מייל היא הוסיפה: "במקרה של פטירתי, הייתי רוצה להבטיח ש-NOBODY'S GIRL עדיין יפורסם. אני מאמינה שיש לו פוטנציאל להשפיע על חיים רבים ולעודד דיונים נחוצים על העוולות החמורות האלה". ג'ופרה מתה ב-25 באפריל, 24 ימים לאחר שלחה את המייל הזה.
הספר שלה מזכיר שמות חדשים. היה מאבק משפטי עז להשאיר את שמו של קיסינג'ר מחוץ לספר. אבל לאחר מותו הוא יכול עכשיו להיכלל ללא חשש מתביעה משפטית. על פי הצהרת בית ההוצאה קנופף, הספר Nobody's Girl עבר בדיקת עובדות יסודית וגם נבדק משפטית לפני הפרסום.
טראמפ ממשיך לעמוד בפני שאלות על אפשטיין, שכן יש בידו את הכוח לחשוף את ״הרשימה של אפשטיין״ ואת המסמכים הסודיים מהחקירות, אך הוא לא עושה זאת. משפחתה של ג'ופרה אמרה שהיה "מזעזע לשמוע את הנשיא דונלד טראמפ אומר שאפשטיין 'גנב' את ג'ופרה ממנו".
במקביל, הבית הלבן נמצא תחת לחץ גובר מצד תומכיו של טראמפ ומתנגדיו הפוליטיים לשחרר מידע נוסף קישור נפתח בחלון חדש. על חקירת משרד המשפטים נגד אפשטיין. עם זאת, לאחר שהתובעת הכללית הבטיחה לשחרר חומרים נוספים הקשורים ללקוחות פוטנציאליים של אפשטיין ולנסיבות מותו, משרד המשפטים שינה את הכיוון החודש, ופרסם תזכיר שבו אמר שאין בסיס להמשך החקירה, ואין ראיות לרשימת לקוחות. ממצאים אלו עוררו זעם בקרב חלק מתומכיו של טראמפ, אשר מאמינים שהממשל מטייח את קשריו של אפשטיין עם העשירים והחזקים.
ב-2022, הנסיך אנדרו הגיע להסכם פשרה מחוץ לבית המשפט עם ג'ופרה לאחר שתבעה אותו בגין תקיפה מינית. ההסכם כלל הצהרה שבה הוא הביע חרטה על הקשר שלו עם אפשטיין, אך לא הכיל הודאה באחריות או התנצלות. הנסיך שילם מיליונים כדי למנוע מהתביעות של ג'ופרה להגיע לבית המשפט.
ג'ופרה טענה רבות שבתחילת שנות ה-2000, כשהייתה נערה בת 17, היא נקלעה לרשת הסחר במין של אפשטיין ונוצלה על ידי הנסיך אנדרו של בריטניה וגברים משפיעים אחרים. הנסיך אנדרו הכחיש את כל ההאשמות נגדו.
משפחתה של ג'ופרה אמרה שהם "זועמים" מהתוכן של החקירה של מקסוול, והאשימו את הממשל האמריקאי שנתן למקסוול "פלטפורמה לכתוב מחדש את ההיסטוריה". מקסוול הכחישה את ההאשמות של ג'ופרה לאורך כל הדרך.
בית ההוצאה סירב לספק פרטים נוספים על שותפיו של אפשטיין המוצגים ב-"Nobody's Girl", מעבר למה שכבר נחשף. שמה של ג'ופרה המשיך להופיע בכותרות, גם לאחר מותה, בעיקר בהקשר לטענותיה והאשמותיה.
הספר מבטיח לחשוף "כשלים מערכתיים שמאפשרים סחר בפרטים פגיעים חוצי גבולות" ולעודד "דיונים נחוצים על העוולות החמורות האלה", כפי שכתבה ג'ופרה בצוואתה הספרותית. זהו מסמך אחרון של אישה שייצגה את קולן של קורבנות סחר במין ברחבי העולם, ונאבקה עד יומה האחרון להבטיח שסיפורה יישמע.