הילדה הקטנה הגיבה באופן אינסטינקטיבי - היא דחפה את הטורף הלא נראה ונאבקה להשתחרר תוך כדי צרחות לעזרה. בני המשפחה הנבהלים מיהרו למשוך אותה מהמים, רק כדי לגלות את המחזה המחריד שחיכה להם: פצע פעור מתחת לשוק שלה, עם חתיכת בשר גדולה שנקרעה מגופה הקטן.
"היה כל כך הרבה דם שהיה קשה להבין מה קורה", נזכרת כריסטה ברגעים הנוראיים הללו. בהתחלה חשבה שבתה הותקפה על ידי דג חשמל, אך כשהצליחו לעצור את הדימום, הרופא אישר את החשש הגרוע ביותר: "זה נראה כמו נשיכה מכריש".
הארפר נלקחה מיד לבית החולים, שם קיבלה 13 תפרים לסגירת הפצע המחריד. אך המאבק לא הסתיים שם. ביום שני, שלושה ימים לאחר ההתקפה, הילדה נאלצה לחזור לבית החולים לאחר שפיתחה זיהום בפצע.
כעת הארפר מאושפזת שוב ותישאר בבית החולים מספר ימים נוספים תוך כדי קבלת טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי. למרות החוויה הקשה, הרופאים אופטימיים: הם לא צופים נזק ארוך טווח ומצפים להחלמה מהירה ברגע שהזיהום יטופל.
למרות החוויה הטראומטית, בת ה-8 מפגינה אומץ וחוסן מדהימים. אמה מספרת בחיוך מעורב בדאגה: "היא שאלה אם היא יכולה לחזור לחוף כבר למחרת". גם עכשיו, על מיטת בית החולים, הילדה הקטנה מחכה בכיליון עיניים לקבל אור ירוק מהרופאים ומאמה כדי לחזור לחוף שאוהבת.
המשפחה מכירה היטב את חופי גלווסטון - הם נסעו לשם לחופשות משפחתיות פעמים רבות בעבר. הארפר, שגרה בעבר באזור וואקו ועדיין יש לה משפחה בטקסס, חשבה על המקום כעל בית שני בטוח ומוכר.
המקרה של הארפר הוא חלק מתופעה יוצאת דופן בטקסס. במדינה שבה התרחשו פחות מ-50 התקפות כרישים מתועדות מאז 1911, רק השנה היו כבר ארבע נשיכות מכרישים - דבר שמדענים מתארים כ"מאוד יוצא דופן".
הכריש שתקף את הארפר, כמו כרישים אחרים, חיפש כנראה מזון ובמים עכורים טעה וחשב שרגל הילדה היא דג. הסיכוי הסטטיסטי להיות מותקף על ידי כריש עומד על 1 ל-3.7 מיליון - נמוך יותר מהסיכוי להיפגע מברק או מעקיצת דבורה.
עם זאת, המדענים מצביעים על שני גורמים שעלולים להסביר את הגידול השנה בהתקפות: ראשית, יותר אנשים בחופים בתקופת החגים, ושנית, התנהגות שונה של כרישים לפני סופות - כרישים גדולים נוטים להתקרב יותר לחוף ולהגביר את פעילות הציד שלהם לפני הפרעות מטאורולוגיות.