סובלים מנדודי שינה? כך החיידקים במעיים ובפה שלכם קובעים איך תישנו בלילה

מחקרים חדשים מצביעים על קשר מפתיע בין חיידקי המעיים והפה לבין איכות השינה – לפי מחקר שפורסם ב-BBC, החיידקים שחיים במעיים ובפה שלכם עשויים להיות אלו שקובעים איך תישנו בלילה. כעת, מדענים מבקשים לרתום את אותם מיקרובים לטובת פיתוח טיפולים חדשים – החל בפרוביוטיקה ממוקדת ועד לתוספי תזונה ייעודיים – שעשויים להוות חלופה לכדורי השינה ולסייע למיליונים הסובלים מהפרעות שינה כרוניות.

כשאנחנו שוכבים לישון, גופנו אינו שוקט לרגע. מיליארדי יצורים מיקרוסקופיים – חיידקים, וירוסים ופטריות – מתרוצצים בתוך גופנו. אף שהמחשבה הזו עלולה להרתיע, מתברר שהמיקרובים האלו עשויים להיות המפתח לשינה טובה יותר. מחקרים מתפתחים מצביעים על כך שקהילות החיידקים, הווירוסים והפטריות שמרכיבות את המיקרוביוטיקה שלנו יכולות להשפיע על השינה.

קשר דו־כיווני בין מיקרוביוטיקה לשינה

התגלית המסקרנת הזו עשויה להציע דרכים חדשות להתמודדות עם בעיות שינה הנגרמות כתוצאה משיבוש בשעון הביולוגי, המוכר לחוקרי שינה כ"מחזורי צירקדיאן". בעוד שרבים כיום מסתמכים על כדורי שינה כדי להקל על אינסומניה מתמשכת, ייתכן שבעתיד ייעשה שימוש בחיידקים ידידותיים כדי לסייע לנו להירדם – ואפילו לטפל בדום נשימה חסימתי בשינה, מצב שבו אנשים מתקשים לנשום כראוי בשנתם. הדבר יעניק משמעות חדשה למושג "היגיינת שינה".

מחקרים מתפתחים מלמדים כי הרכב המיקרוביום – קהילות המיקרואורגניזמים שחיות במעיים ובפה – משפיע על איכות השינה. "התיאוריה הרווחת הייתה שהפרעות שינה משבשות את המיקרוביום", אומרת פרופ’ ג’ניפר מרטין מאוניברסיטת קליפורניה, "אבל העדויות החדשות מצביעות על כך שהקשר הוא דו־כיווני".

בכנס מדעי שנערך במאי, הציגו חוקרים נתונים המאששים את ההשערה: בני נוער וצעירים בעלי מגוון רחב יותר של מיקרובים בפה נטו לישון זמן רב יותר. מחקרים אחרים הראו כי אנשים עם אינסומניה מאובחנת רפואית מציגים מגוון נמוך יותר של חיידקי מעיים לעומת ישנים רגילים – מצב המקושר גם למערכת חיסון חלשה יותר ולפגיעה ביכולת להתמודד עם שומנים וסוכרים, מה שמעלה את הסיכון לסוכרת, השמנה ומחלות לב.

ג’ט-לג חברתי ותזונה

גם אנשים שסובלים מ"ג’ט-לג חברתי" – כלומר הבדלים גדולים בדפוסי השינה שלהם בין ימי העבודה לסופי השבוע – הציגו מיקרוביום מעיים שונה באופן מובהק לעומת אלו שדפוסי השינה שלהם קבועים יותר. כך עולה מניתוח נתונים של חברת הבריאות הבריטית "זואי".

פרופ’ קנת רייט מאוניברסיטת קולורדו, מסביר: "הפרעת קצב צירקדיאני מתרחשת אצל אנשים שנשארים ערים עד מאוחר וישנים יותר בסופי שבוע, אצל עובדים במשמרות ארוכות כמו שוטרים, חיילים ופרמדיקים, וכן אצל מי שאוכלים סמוך מדי לשעת השינה. זה עלול לגרום להפרעות במערכת העיכול ולמחלות מטבוליות, כאשר הפרעה במיקרוביום עלולה להיות חלק מהתמונה".

עם זאת, תזונה אינה כל הסיפור. החוקרים מצאו תשעה סוגי מיקרובים שנפוצים יותר ושמונה פחות בקרב אנשים עם "ג’ט-לג חברתי", אך רק חלק מהשינויים הללו נבעו מתזונה. לדברי פרופ’ שרה ברי מקינגס קולג’ בלונדון, "אנשים שישנים פחות נוטים לצרוך יותר סוכר, כי מרכזי התגמול במוח פעילים יותר ומעודדים חיפוש אחר פחמימות פשוטות".

חיידקים שמסייעים – וחיידקים שמפריעים

בניסוי נוסף, שבו 40 מתנדבים חבשו שעוני מעקב שינה במשך חודש ונבדק אצלם המיקרוביום במעיים, נמצא כי איכות שינה ירודה לוותה במגוון פחות עשיר של חיידקי מעיים.

מחקר נוסף גילה כי קבוצות שונות של חיידקי Firmicutes במעיים נקשרו למדדי שינה שונים – חלקם שיפרו את השינה וחלקם פגעו בה. ניסויי השתלת צואה בבעלי חיים חיזקו את ההשערה: עכברים שקיבלו מיקרוביום מאנשים שסבלו מאינסומניה פיתחו בעצמם דפוסי ערות חריגים.

במקביל, מחקרים קטנים בסין מצאו כי השתלת צואה עשויה לשפר את השינה אצל חולים באינסומניה כרונית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשים ניסויים קליניים רחבי היקף כדי לאשר זאת.

הכימיה של המעי והשלכות על המוח

גורם נוסף הוא כימיקלים שמייצרים חיידקי המעיים. חלקם, כמו סרוטונין, דופמין, גאבא וחומצות שומן קצרות שרשרת, ידועים בהשפעתם על השינה. כאשר חיידקים אלו מתמעטים – ההשפעה הכימית על המוח נחלשת, בעוד שחיידקים אחרים מייצרים חומרים דלקתיים שמפריעים למחזורי השינה.

גם מיקרוביום הפה עשוי לשחק תפקיד - דלקת שנגרמת מתזונה לקויה או מהיגיינת שיניים ירודה עלולה להעלות את הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה.

פרוביוטיקה לשינה - מבט לעתיד

האפשרות הטיפולית המסתמנת היא שימוש בפרוביוטיקה (חיידקים מועילים) או פרה-ביוטיקה (מרכיבי מזון שאינם מתעכלים ומזינים חיידקים טובים). מחקר קטן בקרב סטודנטים לרפואה הראה כי תוסף פרוביוטי מסוג Lactobacillus casei Shirota שיפר את השינה בתקופות לחץ.

במחקר רחב יותר שנערך בבריטניה בהשתתפות 399 מבוגרים, נמצאו שיפורים בשינה אצל מי שצרכו תערובת פרה־ביוטית עשירה ביותר מ-30 רכיבי מזון – לעומת קבוצת הביקורת.

בעוד שחוקרי שינה מדגישים כי מוקדם עדיין לקבוע מסקנות נחרצות, הולכת ומתרקמת תמונה שלפיה שינה טובה אינה רק עניין של מזרן נוח או לוח זמנים מסודר – אלא גם של החיידקים שמלווים אותנו מבפנים.