מי אשם בכל העוולות שמתרחשות בעולם? יש אחראי אחד מובהק

העולם נראה כאוטי יותר מתמיד - מלחמות, רעידות אדמה, רציחות והפגנות. אבל האם המציאות באמת הורסה או שאנחנו פשוט חשופים לכל הרע בזמן אמת? על האובססיה שלנו לחדשות מזעזעות והצורך לחזור לחיים האמיתיים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הפגנה בתל אביב
הפגנה בתל אביב | צילום: שרה וולפלינג/TPS
2
גלריה

החיים הם תקופה קשה. לאן שלא תלך, תתקל בעוול כזה או אחר. המטרה שלנו בעולם היא לנסות למצוא את הרגעים היפים והחשובים בחיים ששומרים עלינו שפויים. לאחרונה, זה נהיה קשה מהרגיל. אחרי שנתיים של מלחמה שלא נגמרת במדינה הקטנה והמדממת שלנו, נראה שהעולם מקפיד לשמור על הקצב יחד עם ישראל בעניין העוולות הנוראיות.

צ'ארלי קירק - נרצח על ידי מפגין
צ'ארלי קירק - נרצח על ידי מפגין | צילום: REUTERS/Brian Snyder

בזמן שכל זה קורה, מנהיגי העולם של הציר האוטוקרטי - סין, צפון קוריאה ורוסיה - נפגשו לאירוע מתוקשר במיוחד של סין, עבור 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. שלושתם נתפסו מדברים על חיים עד גיל 150 ועל האפשרות שישארו בשלטון לפחות עוד 50 שנה. מעודד מאוד.

כשנדמה שהעולם לא יכול להיות מטורף יותר, הוא שובר שיאים. החברה האנושית מגיעה לסף ולא נראה שיש סוף לכל הדבר הזה באופק. למעשה, אין סוף באופק לכלום. אנחנו נמשיך לחיות לצד הידיעות הפוליטיות והחדשותיות בניסיון להשאיר את עצמו מחוץ לכל הכאוס ולקוות לטוב.

אבל האם ההדרדרות העולמית היא תופעה חדשה? לא. העולם תמיד היה בכאוס, תמיד היו מלחמות ומקרי רצח ועוולות נוראיות. למעשה, הדברים היו נוראיים יותר בעבר, כי לא היה דבר כזה ״זכויות האדם״, הקונספט של רחמים היה כמעט ולא קיים בעבר.

הסיבה היחידה שאנחנו מודעים לכל הדברים הנוראיים שסובבים אותנו היא הגישה הזמינה שלנו לכל מקורות המידע בעולם, אנחנו מקבלים התראה על כל ירי בבית ספר בארצות הברית ועל כל אסון במדינת עולם שלישית. לפני 100 שנה יכלת לחיות את החיים שלך בכפר ולשמוע על מקרה רצח אחד בסביבה, ואת השאר לקרוא בעיתון, אם היו מדווחים על זה בכלל. לא היה לך מושג.

החיים מאז ומעולם היו קשים. למעשה, על אף התחושה הנוכחית, אנחנו בתקופה היסטורית עשירה וטובה. לרוב בני האדם יש מים זורמים בבית ואסלה מתפקדת, וכן, ביחס למאה ה-19 זה המון. קל לשקוע ברע, בנורא ובכל הסיפורים המזעזעים שעוטפים אותנו. מהסיבה הפשוטה: אנשים אוהבים את זה.

אתם נכנסים בכלל לקרוא כתבות על חדשות טובות? כמעט ולא. זה לא מרגש, זה לא מפעיל אותנו כמו סרטון רצח של בחורה צעירה על ידי הומלס. סף הריגוש שלנו עלה בעשרות מונים בשנים האחרונות ואנחנו הפכנו למכונות שרק רוצות לצרוך תוכן מזעזע. אז מה הטעם בחדשות טובות כשיש לנו את ה״דבר האמיתי״? אין טעם.

קל לראות את הרע, קשה להתמקד בטוב. אבל בימים כאלה, במציאות של היום, כשכל הרוע האנושי צף באפליקציות ובאתרי חדשות - מן הראוי שרגע נוציא את המסך מהמחשב ונתמקד בחיים האמיתיים. החיים האמיתיים שלנו, של המשפחה והקרובים שלנו, החיים שאנחנו יכולים לשלוט עליהם ולהוציא מהם את המיטב.

תגיות:
החברה הישראלית
/
עולם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף