קלאיה, שופט ותיק בן 30 שנות ניסיון שהחל את דרכו בבית המשפט בשקודרה ב-1993, ישב על הדוכן וניהל דיון בסכסוך רכוש מתמשך שבו מעורבת משפחת שקמבי.
זהו הרצח הראשון של שופט מכהן באלבניה מזה 35 שנה, והוא הצית סערה לאומית. אך מה שהפך את האירוע למזעזע במיוחד לא היה רק האלימות עצמה, אלא התגובה הציבורית לה: נפתח קמפיין GoFundMe לתמיכה בזכויותיו המשפטיות של הרוצח (שנסגר לבסוף), וחלקים בחברה האלבנית הביעו הבנה למעשה. איך הגיעה אלבניה למצב הזה?
דו"ח אמריקאי משנת 2020 על סיוע לאלבניה מספר סיפור אחר: USAID סייע לבית המשפט העליון ביצירת נוהל לניהול 72% מ-35,000 התיקים שהצטברו. הדו"ח מציין גם ש-125 מתוך 286 שופטים ותובעים שעברו הליכי בדיקה פוטרו בגלל עושר בלתי מוסבר, קשרים לפשע מאורגן או חוסר יכולת, בעוד 50 שופטים נוספים בחרו להתפטר במקום לעבור את הבדיקה.
מה שהופך את הטרגדיה לחמורה עוד יותר: זה היה צפוי. חקירה עיתונאית של BIRN חשפה שרשויות אלבניה הוזהרו שפקידי בית משפט מקבלים איומי אלימות גוברים והם ביקשו אבטחה מוגברת - אך האזהרות נפלו על אוזניים ערלות. כיצד הצליח שקמבי להכניס אקדח לתוך אולם בית משפט, היא שאלה שמטרידה רבים ושמעוררת שאלות קשות על מערכת האבטחה כולה.
בית המשפט העליון הגדיר את האירוע כ"אות אזעקה למצב האבטחה והתשתית של בתי המשפט באלבניה" והזהיר ש"כל צורה של השמצה או בוז כלפי דמות של שופט מערערת את סמכות המשפט ואת אמון הציבור בשלטון החוק".
בית המשפט החוקתי כינה את הרצח "התקפה על עקרונות המשפט ושלטון החוק" ודרש פעולה מיידית להגנה פיזית ומוסדית של שופטים. בית המשפט המיוחד לשחיתות ופשע מאורגן כינה את הרצח "איום חמור על עצמאות מערכת המשפט ועל אמון האזרחים במשפט".
ארגון הבטחון ושיתוף הפעולה באירופה (OSCE) בטירנה הביע "זעזוע ועצב עמוק" והדגיש: "התקפות על שופטים הן התקפה ישירה על שלטון החוק ועל המוסדות הדמוקרטיים".
התובע הכללי הודיע שהוא ביקש מפרקליטות טירנה לנהל חקירה מהירה ויסודית בשיתוף עם המשטרה. הפרקליטות המיוחדת נגד השחיתות והפשע המאורגן (SPAK) בוחנת גם את הנהלים שננקטו לצורכי אבטחה.
גם משרד החוץ האמריקאי סירב להתייחס להצלחת מאמצי הרפורמה המשפטית הנתמכים על ידי ארה"ב באלבניה או לנושאים שרצח קלאיה הדגיש. הדובר הסתפק בהצהרה נימוסית: "אנו מביעים את אהדתנו העמוקה לקורבנות התקיפה הזו ולמשפחותיהם ומגנים בתוקף את השימוש באלימות נגד שופטים ותובעים".
האם אלבניה תצליח להפוך את הטרגדיה הזו לנקודת מפנה אמיתית, או שהיא תישאר עדות נוספת למה שקורה כשרפורמות טובות במטרה יישומן רע בפועל? התשובה לשאלה הזו תקבע לא רק את עתיד מערכת המשפט האלבנית, אלא גם את אמון האזרחים בדמוקרטיה עצמה.