"זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם שעון החורף", אומר שניידר. "אנחנו ממשיכים ליישם פרקטיקה שנולדה בעולם אחר, למרות שכבר מזמן איבדה את המשמעות שלה". לדבריו, כשנוצר שעון הקיץ במאה ה-19, המטרה הייתה ברורה: לחסוך אנרגיה ולהאריך את שעות האור הזמינות לעבודה. "בעידן התעשייתי זה היה הגיוני - יותר שעות אור שוות יותר תפוקה. אבל היום, במשרדים המוארים 24/7, זה כבר לא רלוונטי. אף אחד לא מפסיק לעבוד בגלל השקיעה", הוא אומר.
גם ההיבט הבריאותי, שנוגע לחשיפה לאור ולמניעת דיכאון, כמעט ואינו משפיע על שוק העבודה: "אנשים יוצאים להפסקת צהריים, הולכים לחדר כושר, רואים אור יום. אנחנו לא כורים במכרות", אומר שניידר. ובכל זאת, יש תחומים שבהם המעבר לשעון חורף עוד מורגש - בעיקר בהיבטים טכניים. "ההשפעה העיקרית שנותרה היום היא ההתאמה לשעות הפעילות של מדינות אחרות", מסביר ד"ר שניידר.
עוד מוסיף, "בעולם שבו מסחר, שירותים ותקשורת מתנהלים בזמן אמת בין מדינות שונות, שינוי השעה בישראל משנה את שעות החפיפה עם שווקים באירופה, באסיה ובארצות הברית. למשל, מדינות באסיה כמו יפן או תאילנד כלל לא מזיזות את השעון, כך שפתאום יש תקופה שבה שעות המסחר והעבודה חופפות יותר - או פחות - מולן".
לדבריו, זה בולט במיוחד בענפי הפיננסים וההייטק, שעובדים מול שווקים עולמיים. "בבורסות, למשל, יש תקופות שבהן פתיחת המסחר בישראל מתקרבת יותר לשעות המסחר באירופה, וזה משנה קצת את התזמון של סוחרים ומשקיעים. זה לא דרמטי, אבל זה עדיין קיים".
גם בעולם העבודה המשתנה, שבו רבים עובדים מרחוק ממדינות אחרות, לשעון החורף יש עדיין השפעה קלה על השגרה. "זה פשוט עניין של נוחות והתאמת שעות," מסביר שניידר. "כשאתה עובד מול לקוחות או קולגות בישראל, ואתה בעצמך נמצא בקופנגן למשל, המעבר של ישראל לשעון חורף משנה את התזמון של הפגישות והזומים - לפעמים זה הופך את היום שלך ליותר נוח, ולפעמים לפחות, תלוי איפה אתה בעולם".
אבל גם בתחום הזה, הוא מדגיש, ההשפעה שולית. "זה אולי משנה את זרימת העבודה לשבוע או לשבועיים, אבל אין לזה השפעה אמיתית על הפרודוקטיביות או על התוצר. המעברים האלה פשוט נוחים לנו כי התרגלנו אליהם".