כל שנה באותו תאריך, בלילה שבין שישי לשבת, בסוף חודש אוקטובר - אנחנו מזיזים את מחוגי השעון שעה אחת אחורה. אנחנו זוכים בשעת שינה נוספת (רק לאותו לילה, למרבה הצער), אבל מאבדים שעת אור יקרה. השמש שוקעת כבר בשעה 16:30, והמעבר לשעון החורף מחדש כל שנה את הוויכוח הישראלי הוותיק: למה אנחנו בכלל צריכים את זה?
הרעיון של שעון קיץ חזר לחיים רק במלחמת העולם הראשונה. באפריל 1916, תוך כדי מחסור חמור בפחם, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית החליטו להזיז את השעון כדי לחסוך באנרגיה. העובדים יסיימו את יום העבודה שעה "מוקדם יותר" מבחינת השמש, וינצלו עוד שעות אור לפני שיצטרכו להדליק נרות ותנורי פחם. בריטניה הצטרפה במהירות, בעיקר בשל שעות ההאפלה הארוכות במלחמה, ובעקבותיה רוסיה וארצות הברית. לאחר המלחמה, מדינות רבות ביטלו את השיטה, אבל בריטניה המשיכה בה ללא הפסקה מאז 1916.
לפי בדיקה שערך אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים באוקטובר 2024, התועלת הכלכלית של ביטול שעון החורף עומדת על כ-353 מיליון שקל בשנה. מתוכם: כ-113 מיליון שקל חיסכון באנרגיה, וכ-240 מיליון שקל תרומה מגידול מכירות בענפי הבילוי, הפנאי והתיירות. ההיגיון הוא פשוט: כשיש יותר שעות אור בערב, אנשים יוצאים יותר לקניות, למסעדות ולבילויים, ופחות צורכים חשמל לתאורה.
בארצות הברית, הסנאט אישר בשנים האחרונות מספר פעמים הצעות לביטול שעון החורף, והנשיא הנבחר דונלד טראמפ אמר שהוא מתכוון לבטל את המעבר לשעון חורף כי "זה לא נוח ויקר לאומה". אבל בסופו של דבר כל ניסיון כזה נתקע במשא ומתן פוליטי.
הוויכוח לא נרגע. כל שנה, כשהשמש שוקעת מוקדם יותר והחושך יורד כבר ב-17:00, עולים הקולות נגד שעון החורף. אבל כל עוד המפלגות הדתיות והחרדיות מחזיקות בכוח פוליטי משמעותי, קשה לראות שינוי בקרוב. בישראל, כמו בנושאים רבים אחרים, גם השעה היא עניין של איזון עדין בין דת למדינה, כלכלה למסורת, אור לחושך.
והציבור? הוא ממשיך להזיז את השעון פעמיים בשנה, לקלל את החושך המוקדם בחורף, וליהנות משעת האור הנוספת בקיץ. עד שהפוליטיקאים יחליטו, אנחנו נמשיך לחיות בין שני השעונים - ולהתווכח על איזה מהם נכון יותר.
התרעות פיקוד העורף