עודד, נשוי ואב לשלושה מירוחם, הוא אדם מיוחד במינו שהולך יחף כבר שנים, בכל עונה ובכל מזג אוויר. "חורף אני יחף, קיץ אני יחף - תמיד אני יחף", הוא מספר בחיוך. לדבריו, זו לא רק בחירה סמלית אלא דרך חיים של ממש: "נעליים לא בריאות. כשאתה דורך על האדמה, אתה פורק מטענים שליליים מהגוף, והאדמה מטעינה אותך במטענים חיוביים.
עודד חי לפי עקרונות של חיבור לטבע ולגוף, ומספר שגם פינצטה תמיד נמצאת בהישג יד - למקרה שצריך להוציא קוץ ולהמשיך מיד הלאה. "פשוט מוציא וממשיך הלאה בחיים שלי", הוא אומר בפשטות.
בדיקה שערכנו העלתה כי בפייסבוק קיימת קהילה פעילה בשם "יחפים בישראל", המונה למעלה מ-1,300 חברים. בקבוצה הזו משתפים הגולשים את חוויותיהם כיחפנים, מתייעצים ומתלוננים על "הצרות הקטנות" של אורח החיים היחף.
כך, למשל, כתב אחד החברים בקבוצה: "התחלתי לרוץ יחף ואני מרגיש כאבים ושרירים תפוסים בין התאומים לכף הרגל". חבר קבוצה אחר הביע תסכול מכך שהקבוצה התמלאה בתמונות של נעליים שמדמות תחושה של הליכה יחפה, וכתב: "שלום, בקבוצה יש יותר מדי תמונות נעליים. זו לא מטרת הקבוצה, ולכן מעתה תמונות כאלה יידחו או יוסרו". על הפוסט הזה הגיב אחד החברים: "אין קשר בעיניי בין טרנד נעלי ה'כאילו יחפה' להליכה יחפה. משמעות אחרת, הרגשה אחרת, חיבור אחר".
בפוסט נוסף נכתב: "אהלן לכולם, אני רץ יחף כבר באזור העשרה חודשים, משהו כמו פעמיים בשבוע. עם הזמן כף הרגל שלי נהייתה יותר עמידה לקרקע, ורוב הזמן אני רץ די בחופשיות. הבעיה היא באזורים עם אבנים קטנות - הרגליים עדיין לא התרגלו, וזה ממש יכול להפריע בריצה. תוהה על החוויה שלכם, האם מתרגלים מתישהו? כמה זמן אתם יחפים? ובכלל, כמה קשיחה כף הרגל שלכם הפכה להיות? רב תודות".
על כך השיב אחד הוותיקים בקבוצה: "אני הולך יחף כל חיי - 26 שנה, ויכול לומר שעם סוליית כף רגל בריאה אי אפשר להתרגל לאבנים קטנות וחדות. לרוב אני פשוט בוחר לסבול בשקט מאשר לעצור ולשים נעליים או סנדלים". כך מתברר, שמה שנראה בעיני רבים כגימיק רגעי, הוא עבור אחרים דרך חיים של ממש.