נערה בשוודיה נאנסה על ידי מהגר - הרשויות קבעו: "האונס לא היה קשה מספיק כדי לגרש אותו"

החלטה שיפוטית שוודית עוררה סערה בינלאומית לאחר שקבעה כי אונס של נערה בת 16 לא היה חמור דיו כדי להצדיק גירוש של האנס, פליט אריתראי.

מוחמד תפס את טלפונה של מיה, גרר אותה לתוך המנהרה ואנס אותה. היא הצליחה להשתחרר ממנו ולברוח. מיה ומשפחתה דיווחו על האונס מיד למשטרה, והאנס נעצר. אך מה שהתרחש בהמשך הפך את המקרה הטראגי הזה לפרשה ציבורית ברחבי שוודיה והעולם.

בתחילה, מוחמד זוכה מחוסר ראיות, מה שהוסיף טראומה נוספת למיה ולמשפחתה. רק לאחר שהתביעה ערערה על הפסיקה, בית המשפט לערעורים הרשיע אותו באונס וגזר עליו שלוש שנות מאסר. בנוסף, הוא חויב לשלם למיה פיצוי בסך 240,000 קרונה שוודית (כ-85,000 ש״ח).

אולם התביעה דרשה גם את גירושו של מוחמד לאריתריאה לאחר ריצוי עונשו. וכאן התרחש המפנה המדהים: בית המשפט דחה את בקשת הגירוש בנימוק שהאונס "לא היה חמור דיו". הסיבה? משך האונס לא היה ארוך מספיק כדי להיות מאיים על הסביבה.

בפסק הדין נכתב: "אונס, במקרים רבים, נחשב לעבירה חמורה במיוחד שיכולה להוביל לגירוש של פליט, אך יש לבצע הערכה על סמך כל הנסיבות במקרה הפרטני. בהתחשב באופי ובמשך העבירה הנדונה, שלא הייתה ארוכה מאוד, בית המשפט לערעורים מוצא שאמנם הפשע חמור, אך הוא אינו מהווה עבירה חמורה במיוחד שתצדיק צו גירוש ליאזיד מוחמד".

לפי החוק השוודי, גירוש של פליט מחייב שני תנאים מצטברים: הפשע חייב להיות "עבירה חמורה במיוחד" והישארותו בשוודיה חייבת להוות "איום רציני על הסדר והבטחון הציבורי". בית המשפט קבע שמוחמד, שמחזיק במעמד של פליט מוגן על פי אמנת האו"ם משנת 1951, זכאי להגנה זו, ושהאונס של מיה לא עמד בסף הדרוש לגירוש.

עבור מיה, המציאות החדשה הייתה בלתי נסבלת. ביום הראשון שלה בחזרה לבית הספר לאחר האונס, היא נתקלה במוחמד שוב, שכן הוא לומד איתה באותו המוסד. "אני רוצה לומר שאני שונאת אותו ושהוא הרס אותי", אמרה מיה לתקשורת המקומית. מיה עוברת טיפול טראומה וקיבלה תמיכה מחברים ומשפחה, אך הפחד והכעס נותרו.

המקרה עורר דיון רחב בתקשורת הבינלאומית, עם דיווחים ב-CNN, אל ג'זירה, וכלי תקשורת רבים נוספים. רבים ראו בפסיקה סימפטום למדיניות הגירה פתוחה מדי ולהתעדפות זכויות הפליטים על פני זכויות הקורבנות.

המקרה של מיה אינו בודד. ביולי 2025, גבר אריתראי עם 196 כתבי אישום פליליים, כולל תקיפות של שוטרים ושל אסירים, לא גורש. בשנת 2022, ארבעה גברים אריתראים שאנסו באורח קבוצתי אישה, גם הם לא גורשו.

נתון מדהים נוסף מתגלה בסטטיסטיקה: מאז שנת 2000, כמעט שני שלישים מאלה שהורשעו באונס בשוודיה הם מהגרים מדור ראשון או שני.

ההחלטה גרמה לזעם לאומי. תקשורת מקומית ומנהיגים פוליטיים דרשו בדיקה מחודשת של חוק הגירוש במקרים של עבירות מין. המקרה הצית מחדש את הדיון על גבולות המודל השיפוטי ומודל ההגירה השוודי, שבו חוקי מקלט מונעים את גירושם של פליטים גם לאחר פשעים אלימים.

מבקרים טוענים שהמערכת הנוכחית מעדיפה את הגנת המהגרים על פני זכויות הקורבנות, ולוכדת קורבנות כמו מיה בפחד בזמן שהתוקפים שלהן משוטטים חופשי. שוודיה ניצבת כעת בפני לחץ גובר לשנות את חוקי הפליטים שלה כדי לאפשר גירוש של פושעים אלימים ללא קשר למעמדם.