רוזנמן הוסיף כי "איננו יורשים את הזיכרון כצופים מהצד, אלא כשומרי סף. מוטלת עלינו חובה ללמד את האמת, להתמודד עם ההכחשה והעיוות, ולהבטיח שקולות הגטו והלוחמים יישמעו בכיתות הלימוד ובמצעדי החיים כחלק מהאתוס היהודי והציוני. אנו נספר את הסיפור - במלואו, באמינותו, ולתמיד".