כשהמשטרה של קנטאקי החלה לחקור את הממצאים, התמונה שהתגלתה הייתה חמורה יותר ויותר. ב-2 באפריל 2025, שישה ימים לאחר החיפוש הראשוני, נעצרה ברדין והואשמה בתחילה בשלושה סעיפי התעללות מינית, שידול לרצח והפצת חומר מגונה לקטין. כל אחד משלושת סעיפי ההתעללות המינית כלל אירוע ספציפי שבו ברדין נגעה באיברי המין של הקטין בן ה-17.
אבל זה לא נגמר שם. לאחר מעצרה, כשהחקירה התעמקה, נוספו לכתב האישום שלושה סעיפים נוספים של עסקה בלתי חוקית עם קטין, בטענה שהיא גרמה לקטין לעסוק בפעילות מינית בלתי חוקית.
ברדין לא חסכה בדיו. במכתבים, שנכתבו בשפה צבעונית ומלאת קללות, היא תיארה בפירוט את הפנטזיות המיניות שלה על התלמיד בן ה-17, וסיפרה על המפגשים האינטימיים שלהם - נשיקות, נגיעות, ורגעים גנובים בתא שלו. היא אפילו הורתה לו להסתיר את המכתבים והתמונות העירומות שלה. "אני לא יכולה להיות מסווגת כפדופילית", כתבה באחד המכתבים, כשכבר היה ברור שחצתה כל גבול אפשרי.
עמיתיה של ברדין בעבודה לא היו עיוורים. הם שמו לב לכמות תשומת הלב הבלתי רגילה שהמורה נתנה לנער הספציפי הזה. כמה מעמיתיה העידו במשפט, הם היו חשדניים לגבי כמות הזמן והתשומת לב שברדין הקדישה לנער. בתגובה, הם החליטו להעביר אותו ליחידת מגורים אחרת במתקן, במקום שברדין לא מלמדת, בתקווה להפריד בין השניים.
אבל המכתבים והתמונות המשיכו לזרום, עד שהתגלו בחיפוש השגרתי ברחבי המבנה באותו יום גורלי, 27 במרץ, גם בתא החדש של הנער.
סרטוני האבטחה שהוצגו במשפט חשפו את מה שכולם חשדו בו. פעם אחר פעם, בניגוד גמור לכללי המתקן, ברדין נכנסה לתא של הנער ושהתה שם איתו לפרקי זמן ממושכים. למזלם - אם אפשר לקרוא לזה כך - לא היו מצלמות אבטחה בתוך רוב התאים האישיים במתקן, כך שהיה להם פרטיות מלאה ברגעים האינטימיים שלהם.
הנער עצמו, בן 17, עלה לדוכן והעיד ביום חמישי. הוא אישר את החוויות המיניות שתיארה ברדין במכתביה. הוא אמר שבסופו של דבר הוא הבין שברדין רצינית לגבי הרצח של בעלה, אך הוא מעולם לא התכוון לפעול על פי בקשתה. הוא תיאר את מערכת היחסים כדרך משעשעת להעביר את הזמן בזמן שהוא כלוא. הנער עצמו מתמודד עם אישום רצח נפרד ולא קשור במחוז ג'פרסון. בעלה הנפרד של ברדין, מייקל, גם הוא עלה לדוכן והעיד עבור התביעה.
אסטרטגיית ההגנה התמקדה כולה בניסיון להציג את דיבורי הרצח כבדיחות בלבד, משהו שלא לקחו ברצינות. רומינס טען שכל התגובות שנעשו על הריגת בעלה היו רק בדיחות שנאמרו במתקן המעצר או במכתבים בין השניים, ושהנער מעולם לא התכוון ברצינות לפעול על פי כך.
לאחר יומיים של משפט מתיש ושעתיים של התלבטות, חבר המושבעים הגיע להחלטה ביום חמישי בערב, 12 בספטמבר 2025. הפסיקה הייתה מורכבת ומעניינת.
ברדין נמצאה אשמה בשלושה סעיפים מתוך שישה: סעיף אחד של התעללות מינית מדרגה ראשונה, סעיף אחד של עסקה בלתי חוקית עם קטין, והפצת חומר מגונה לקטין. היא זוכתה משלושת הסעיפים האחרים: שידול לרצח (האישום החמור ביותר), סעיף נוסף של התעללות מינית, וסעיף נוסף של עסקה בלתי חוקית עם קטין.
המושבעים המליצו על עונשים רצופים: ארבע שנות מאסר על ההתעללות המינית ו-10 שנות מאסר על העסקה הבלתי חוקית עם קטין - בסך הכל 14 שנות מאסר. השופט ספאלדינג קבע את דיון גזר הדין ל-13 בנובמבר 2025 בשעה 8:30 בבוקר. בינתיים, ברדין הוחזרה לכלא באותו ערב.
עורך דינה של ברדין לא מתכוון לוותר. הוא כבר הגיש בקשה רשמית שבה הוא מודיע שיתנגד לפסק הדין בדיון בגזר הדין ויבקש משפט חדש או זיכוי מכל האישומים. בבקשה, הוא טוען שהקטין שמאשים את מרשתו לא היה עקבי בשחזור שלו את האירועים לכאורה - טענה שנועדה לערער על אמינות העדות המרכזית נגד ברדין.
התרעות פיקוד העורף