קור מפעיל את "מערכת ההתחממות" דרך האוכל. כשקר, הגוף שואף לשמור על טמפרטורה קבועה (37 מעלות). אחת הדרכים היעילות לחימום פנימי היא אכילה: עצם תהליך העיכול גורם לעלייה מתונה בטמפרטורת הגוף.
כשאנחנו מרגישים קור, המוח מאותת "אני צריך אנרגיה", והמשמעות היא תיאבון מוגבר, בעיקר למזון עתיר פחמימות ושומן. למשל, במחקר שפורסם ב־American Journal of Clinical Nutrition, המשתתפים שנחשפו לטמפרטורה קרירה (19 מעלות בלבד) במשך יממה אחת בלבד.... אכלו 13 אחוז יותר קלוריות מאשר בתנאי חדר רגילים. מחקרים נוספים מצאו שבטמפרטורות נמוכות עולה גם רמת ההורמון גרלין ,הורמון הרעב, שמאותת לגוף לחפש אוכל.
מחקר מעניין אחר, שהתפרסם ב־Journal of Thermal Biology, הראה שחשיפה ממושכת לקור מפעילה את רקמת השומן החום בחוף. זה סוג שומן מיוחד שתפקידו לשרוף אנרגיה ליצירת חום. כשאנחנו פחות פעילים גופנית בחורף, הגוף "מעדיף" להשיג חום מאוכל, לא משריפת קלוריות – מה שמסביר את העלייה בתיאבון בעונה הקרה.
לדוגמה היה גם מחקר שהתפרסם ב־Journal of Affective Disorders מצא שאנשים נוטים לצרוך יותר פחמימות ומזון מנחם בחורף לעומת עונות אחרות. וב־Appetite Journal דווחו שאנשים ללא דיכאון עונתי חווים בחורף עליה של כ־30 אחוז בצריכת מזון עתיר סוכר לעומת הקיץ.
מעניין לדעת שבמחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן נמצא שצפייה בתוכניות נוסטלגיות או ריחות מוכרים (כמו קינמון ושוקולד חם) מעלים את רמות הדופמין במוח, גם בלי אכילה! ומפחיתים במעט את הצורך במתוק.
החורף משנה את האיזון ההורמונלי, את איכות השינה ואת רמות האנרגיה שלנו - וכולם משפיעים ישירות על התיאבון. שילוב של אור, תנועה, תזונה מאוזנת והרגלי שינה נכונים יכול להחזיר את האיזון ולמנוע אכילת יתר עונתית.
התרעות פיקוד העורף