הנסיך, ששירת בשני סבבי לחימה באפגניסטן, כתב כי "ההתבדחות בחדר האוכל הצבאי, במועדון, בפאב, ביציעים, מגוחך ככל שזה נשמע, אלה הדברים שהופכים אותנו לבריטים. אני לא מתנצל על זה. אני אוהב את זה". הוא הוסיף כי למרות מגוריו במונטסיטו, קליפורניה, מאז יוני 2020 עם אשתו מייגן וילדיהם ארצ'י וליליבת, בריטניה "הייתה ותמיד תהיה המדינה שנלחמתי עבורה בגאווה". הארי גם ציין כי הוא מזהה רוח דומה של הומור עצמי וחוסן אצל האוקראינים שפגש בספטמבר, בדומה לזו של הבריטים.
במאמרו, הדגיש הנסיך כי יום הזיכרון אינו עוסק בהאדרת מלחמה, אלא בהכרה במחירה, החיים שהשתנו לנצח והשיעורים שנלמדו בקורבן בל יתואר. הוא קרא לכבד את אלה שבחרו לשרת, תוך שהוא מזהיר כי "חובתנו כלפיהם אינה מסתיימת עם תום שירותם". הנסיך הביע דאגה מכך ש"השלום, עבור ברי המזל שזכו להכירו, מרגיש שביר מתמיד" ברחבי העולם. הוא קרא לזכור לא רק את הנופלים, אלא גם את החיים, אלה שעדיין נושאים את משא המלחמה בגופם ובנפשם, ואת המשפחות הנושאות את זכרה בלבן. הוא אף הציע ליצור קשר עם ותיקי מלחמה, ללחוץ את ידם ולשמוע את סיפורם.
פרסום המאמר מגיע לקראת ביקור בן יומיים של הנסיך הארי בטורונטו, קנדה, שם ייפגש עם יוצאי צבא קנדים וארגוני צדקה צבאיים במסגרת תקופת יום הזיכרון. המאמר פורסם מוקדם מהצפוי כדי למנוע התנגשות על נאומו של אחיו, הנסיך וויליאם, בוועידת האקלים Cop30 באמזונס.
התרעות פיקוד העורף