בעוד שרוב המשתתפים בכל שש המדינות הסכימו כי עירום מקובל במקומות ייעודיים לנודיסטים, כגון חופים או מחנות פרטיים, הדנים בלטו בקבלה רחבה יותר של עירום במקומות שאינם מיועדים לכך. 35% מהדנים סברו שזה בסדר להתפשט בחוף ים רגיל, ו-87% האמינו שאין בעיה להיות עירומים בגינתם הפרטית. בנוסף, הם היו פתוחים יותר לרעיון של עירום באזורים כפריים פתוחים. 64% מהדנים ראו בטבילה בעירום בים, באגמים או בנהרות כפעולה מקובלת לחלוטין, זאת בהשוואה ל-25% מהאיטלקים, 31% מהצרפתים, 32% מהבריטים ו-49% מהגרמנים.
הדנים גם יישמו בפועל את עקרונותיהם: יותר ממחציתם דיווחו כי היו עירומים לפחות פעם אחת במקום ציבורי כלשהו בחייהם הבוגרים, לעומת 45% מהגרמנים ו-44% מהספרדים. הדנים היו המובילים בלהיות עירומים בגינה הפרטית (36-37%) ובטבילה בעירום.
עם זאת, הגרמנים נותרו המובילים בעירום במקומות המיועדים לכך, כגון חופי נודיסטים ואתרי קמפינג, המשקף את "תרבות הגוף החופשי" (Freikörperkultur או FKK) המושרשת במדינה מאז סוף המאה ה-19. הסקר מצא שרק 12% מהדנים התפשטו בפועל באתר נודיסטים ייעודי, נתון נמוך מזה של הספרדים (22%) והגרמנים (25%).
הדנים גם היו אלה שהכי הביעו נכונות להשתתף בעירום ציבורי בעתיד, כאשר 50% מהם אמרו שיהיו מוכנים להתפשט במקום ציבורי, לעומת 42% מהגרמנים ו-38% מהספרדים. בכל שש המדינות שנבדקו, גברים נטו להיות נלהבים יותר מנשים. בדנמרק, הדורות הצעירים היו פתוחים יותר לנודיזם, בעוד שבגרמניה המצב היה הפוך: 31% מבני 18-34 היו מוכנים להיות עירומים בציבור, לעומת 46-48% מבני למעלה מ-50.