לאחר שנים של מחלוקת מדעית סביב הפסים הכהים שנראים על מדרונות מאדים - תופעה המכונה "קווים חוזרים של מדרון" (Recurring Slope Lineae, או RSL), נראה כי התעלומה מתקרבת לפתרון.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications תחת הכותרת "אבק, חול ורוח מניעים את היווצרות קווי המדרון על מאדים", צילומים שנאספו על ידי הגשושית ExoMars של סוכנות החלל האירופית (ESA) מצביעים על תהליך יבש לחלוטין.
הגשושית צילמה בערב חג המולד בשנת 2023 מפולת אבק על מדרונות הר אפולינריס, והציגה אשכול של מכתשי פגיעת מטאוריטים ופסים כהים בתחתית ההר. התמונות נותחו על ידי מערכת CaSSIS (Colour and Stereo Surface Imaging System) של הגשושית.
עם זאת, ביקל מדגיש כי המדידות הכמותיות הישירות של קצב היווצרות הפסים ותדירותם עדיין מוגבלות. כדי להתמודד עם זאת, הוא ניתח יותר משני מיליון פסים שתועדו על ידי הגשושית האמריקנית Mars Reconnaissance Orbiter (MRO) בין השנים 2006 ל־2024, באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה.
הניתוח גילה כי רוב הפסים מתרכזים בחמישה מוקדים עיקריים על פני מאדים, ורק כ־0.1% מהם נגרמו ישירות מאירועים נקודתיים כמו פגיעות מטאוריטים או רעידות אדמה. ביקל סיכם כי "דינמיקת האבק, הרוח והחול נראית כגורם העיקרי להיווצרות הפסים הללו", והוסיף כי השפעת המטאוריטים ורעידות המאדים קיימת רק במוקדים מקומיים - אך אינה משמעותית בקנה מידה עולמי.
קולין וילסון, המדען הראשי של משימת ExoMars ב־ESA, הוסיף: "תצפיות אלה עשויות להוביל להבנה טובה יותר של מה שקורה על מאדים כיום. השגת תצפיות ארוכות טווח ורציפות בקנה מידה עולמי היא מפתח להבנת מאדים הדינמי".
שאלות אלו עומדות כיום בלב פעילותן של תשע משימות חקר ממוחשבות מטעם חמש סוכנויות חלל בינלאומיות, המתכננות גם משימות רובוטיות נוספות ואף משימות מאוישות לקראת אמצע המאה ה־21.
התרעות פיקוד העורף